וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי:
וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו:
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק: (בראשית כ"א, ו'-ח')
פרשת וירא עוסקת בהרבה נושאים: הכנסת האורחים של אברהם ושרה, הבשורה על הולדת יצחק והולדתו, הפיכת סדום, ירידת אברהם ושרה למצרים וקורותיהם עם אבימלך, גירוש הגר וישמעאל ועקדת יצחק.
האירוע של הולדת יצחק מתואר בשמונה פסוקים וכולל את שמו והסיבה למתן השם, ברית המילה של יצחק בגיל שמונה ימים, ואת גילם של הוריו עם דגש על היותם זקנים (דמיינו שלאנשים הכי מבוגרים במשפחתכם נולד תינוק), וכן תיאור של המשתה בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק.
לימוד משפחתי – וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל
ממה נגמל יצחק ובאיזה גיל?
בימינו מדברים על שתי גמילות בגיל הילדות המוקדם – גמילה מהנקה (או מבקבוק) וגמילה מחיתולים. הפסוק מספר על המשתה שעושה אברהם לכבוד גמילת יצחק מהנקה.
*זו הזדמנות להורים לספר לילדים על תקופת הינקות שלהם.
הנקה זו פעולה מאד מיוחדת שבה אמא מאכילה את בנה התינוק דרך הגוף שלה ממש. ההנקה דורשת שהתינוק יהיה צמוד לגוף של אמא שלו (גם האכלה מבקבוק נעשית בתנוחה קרובה כזו) ובזמן האכילה נוצר קשר עין קרוב ומיוחד בין האם והתינוק, ונראה כאילו ההאכלה היא לא רק דרך הפה והגוף, אלא גם דרך המבט, הקשר, הנשמות שנפגשות. כיוון שהנקת התינוק מתרחשת כל כמה שעות ונמשכת תקופה ארוכה של חודשים ואף שנים, הרי שהקשר בין האם והתינוק נבנה ומתחזק כל הזמן הזה. מכאן אפשר להבין את אברהם שעושה משתה גדול כשיצחק נגמל. סוף סוף יצחק יכול לאכול ליד השולחן יחד עם אביו ואמו. זה בהחלט דבר גדול! כעת יצחק מקבל הזנה גם מאביו וגם מאמו. אמנם ישנו ריחוק מסוים, הוא כבר לא צמוד לגוף של אמו. אבל המרחק מאפשר גם מרחב, ומרחב מאפשר יותר בחירה, התפתחות וגדילה.
לימוד משפחתי: וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל
פירוש רש"י: מִשְׁתֶּה גָדוֹל – שֶׁהָיוּ שָׁם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר: שֵׁם וָעֵבֶר וַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה נג,ט).
פירוש רבינו בחיי: וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל – אין ספק שהיו גדולי הארץ באותו משתה כי היה הפלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם רב, ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עמו, אבל מפני שהיה ענין משתה ושמחה לא נתפרשו שמותם. והנה מצינו בבית האבל שהכתוב מפרש שמות הבאים שם, אלו חבריו של איוב שכתוב בהם (איוב ב) ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי. ומזה אמר שלמה (קהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה. באר לנו הכתוב כי כל שמחת העולם הזה הבל וריק:
מה ההבדל בין שני הפירושים?
לימוד משפחתי: בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק
מתי נגמל יצחק?
הפרשנים נותנים תשובות שונות, שנוגעות לרבדים שונים של גמילה וגדילה. מה אתם מבינים מהם?
(בסוגריים כיוונים לתשובות)
רש"י: וַיִּגָּמַל – לְסוֹף עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ.
(רש"י נותן ציון זמן ביולוגי-פיזיולוגי, אפשר להפסיק להניק בגיל שנתיים, כיוון שזה הגיל שבו הילד כבר מספיק חזק פיזית, יש לו שיניים והוא כבר הולך בעצמו ומתחיל לדבר.)
פירוש באר מים חיים: להודיע אשר ביום הגמל כבר היה יצחק שם הנאה לו מה שהיה נקרא עד זקנה ועד שיבה.
(פירוש זה נותן למשקל לציון השם "יצחק". הרי אפשר היה לכתוב את הפסוק בקצרה כך: "בְּיוֹם הִגָּמלו".)
פירוש רבינו בחיי: מנהג העולם שיעשה אדם סעודה ביום שנולד לו בן או ביום המילה לכבוד המצוה. ומה שאחר אברהם לעשות משתה יצחק עד יום הגמל אותו, יתכן לפרש שמיום גמלו הניחו לת"ת, ואין לתמוה, שהרי בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו. ע"כ לא רצה לעשות הסעודה לא ביום הלידה ולא ביום המילה והניח הדבר עד יום הגמל אותו כדי שישמח בבנו בשמחת התורה שכתוב בה (תהילים י״ט, ט׳) פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכענין שכתוב (ישעיהו כ״ח, ט׳) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב.(כלומר אברהם עושה את המשתה כשיצחק הוא בגיל שלוש, כשהוא מתחיל את לימודיו (בימינו – גן), שזה הזמן שבו הוא עצמו גילה את האמונה באל אחד, בקב"ה. שימו לב לפסוקים שנבחרו כדי לחזק את הנאמר.)
פירוש הג"ן (פירוש שלי):
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין הֵן בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו, וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי. (קידושין ל', ע"א)
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד – הרי זה יצחק
וַיִּגָּמַל – משדי אמא שרה
וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה – אבא
גָדוֹל – הקב"ה שנאמר מֵאֵין כָּמוֹךָ ה' גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה (ירמיהו י', ו').
בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק – היום שנגמל משדי אמו, והיה גומל חסדים כהוריו והכיר את בוראו כִּי-ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא (דברים ז', כ"א)
לימוד זה נכתב כהכרת הטוב להורי שמגדלים אותי ומעניקים לי כל טוב, יהי רצון שתתקיים בכם תמיד ברכת אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ יוֹצֵר הָאָדָם.
שבת שלום מגילי והמשפחה
שולחן ערוך לפרשה 
