פרשת האזינו



"וזהו פירוש "האזינו השמיים ואדברה ותשמע מארץ אמרי פי", כי הנה אמרו חז"ל שהאדם יש בו חלק שהוא כמלאך, ויש בו חלק שהוא כבהמה. ועל זה מרמז הכתב שעל כל חלקי האדם לשמוע את דבר ה'.
האזינו השמיים ואדברה- הם האיברים העליונים השמימיים, המוח והלב.
ותשמע הארץ אמרי פי – הם האיברים הארציים והחומריים, שמושכים את האדם לארציות וחומריות ותאוות.
אל כולם מדבר בתמידיות דבר ה'. (פירוש הנתיבות שלום)

אנו לומדים מהפירוש שניתן לחלק את האדם לשני חלקים – האיברים העליונים שהם המוח והלב, והאיברים התחתונים שהם מהבטן ומטה.
המוח והלב הם האיברים שאנו משתמשים בהם כדי לתאר את מקור המחשבות, הרגשות והרצונות שלנו.

כאשר משה מדבר, משתמש בשפה של מילים, שהיא ייחודית לבני אדם, אנו נדרשים להקשיב עם המוח והלב, לתת תשומת לב מיוחדת. משה מדבר כבר "ספר שלם" אנחנו עוד מעט נסיים לקרוא ספר שכולו דברים-דיבורים.

לעומת איברי-השמיים שאליהם משה מדבר, ישנם איברי-הארץ שאליהם משה אומר.

אמירה היא דיבור פשוט. גם בעלי החיים מסוגלים לומר שנעים או לא נעים, חם/קר, חשים רעב וצבא, מפחדים או נהנים. אמירה המבטאת רעיון מופשט היא כבר דיבור.

לפי חז"ל האדם עצמו כולל את השמיים ואת הארץ, ולכן כשמשה פונה לשמיים ולארץ הוא פונה לאדם השלם על שני חלקיו.

לחוש השמיעה יש כמה פעלים: האזנה, הקשבה, שמיעה והסכת.
שמיעה – היא החוש עצמו, הצלילים והקולות שנקלטים באוזן. כשיש רעש פתאומי וחזק, אנו שומעים רעש.
האזנה – ובלשון התורה – להטות אוזן או לכרות אוזן, היא הפעולה שהאדם שמולנו עושה כאשר הוא מפנה את תשומת לבו לכך שמדברים אליו. האזנה נעשית בכוונה ובאופן פעיל, בשונה מהשמיעה שהיא החוש הסביל (הפסיבי).

הקשבה – הקשבה היא הפעולה שהאדם עושה כדי להבין את הנאמר לו, יחד עם האזנה, זה הריכוז של מי שמאזין ומקשיב. קרה לכם פעם שהייתם בחדר מלא אנשים, כמו כיתה או בית כנסת, ומישהו אחר אמר את השם שלכם בקצה השני של החדר ואתם "תפסתם את זה", שמתם לב שהזכירו את השם שלכם? יש לנו קשב מיוחד לדברים שמעניינים אותנו (כמו אנו עצמנו). כדאי לזכור את זה כשרוצים שאנשים יקשיבו לנו.

הסכת – על שולחן השבת שמנו סטטוסקופ, ובעברית מַסִכֶּת. הרופאה מקשיבה במסכת לקולות שנמצאים בתוך גופו של האדם, וכך מאבחנת את הנשימה, רחשי הלב ולחץ הדם. אם פעם ראיתם רופאה בודקת מישהו במסכת בוודאי שמתם לב להבעת הריכוז שהיתה על פניה. להסכית – להקשיב בריכוז רב.
ואולי להסכית זה להקשיב לרחשי הלב, להשתמש בחוש שמיעה "פנימי", כדי לשמוע את מה שנסתר מהאוזן (רעיון שלי).

המילה הסכת היא יחידאית בתורה – ”וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הַסְכֵּת וּשְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם, לה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ; וְעָשִׂיתָ אֶת-מִצְו‍ֹתָו וְאֶת-חֻקָּיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.“ (דברים כז, פסוק ט).

 
לאחר שדנו בחלוקת האדם, נשים לב לסיום המאמר של חז"ל "אל כולם מדבר בתמידיות דבר ה'".
אני אוהבת במיוחד את המשפט הזה. האדם אינו רק "שמיימי" או "בהמי", האדם הוא מכלול, וה' מדבר אל האדם השלם כל הזמן. יהי רצון שגם אנחנו נדע לדבר אל האדם השלם העומד מולנו.



ליד שולחן השבת נשאל ונדון:
1. מה המשמעות של חלוקה של האדם?
חז"ל מחלקים לפי החלק שהוא "כמלאך", והחלק שהוא "כבהמה". המילה "בהמה" אולי נשמעת קצת מעליבה, אך זו אינה הכוונה של חז"ל. הכוונה היא שלאדם יש חלק שהוא כמו חיה – חלק שקשר לכוח החיים, להישרדות פיזית, לאינסטינקטים של אכילה והגנה על הגוף.
מה "מלאכי" או "שמיימי" במוח ובלב, לדעתכם? ומה "בהמי" בפלג הגוף התחתון, לדעתכם?

2. איך אם אתם הייתם מחלקים את האדם? לאילו חלקים הייתם מחלקים ומדוע?

 
שבת שלום ושמחה,

מגילי והמשפחה

ערב יום הכיפורים תשפ"ג

תהא שנת פלאים גדולים

ערב יום הכיפורים, אנחנו מבקשים לזרוע אור שישפיע לכל השנה.
הזדמנות לתת מכספי הכפרות לעמותת כנפי דרור – לזרוע אור, למנוע בריונות וחרם.
https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/86211

שנה טובה, מופלאה ומתוקה מגילי והמשפחה

פרשת כי תבוא

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d7aad79ed795d7a0d7aa-d79bd799-d7aad791d795d790.jpg

פרשת כי תבוא

יש ביטויים שהם שגורים על פינו, כמו הביטוי שמופיע בפרשת השבוע:

ואֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דברים כו,ט). הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מופיע שש עשרה פעמים בתורה, ושלוש פעמים בפרשת השבוע.

מהו חלב ומהו דבש?

שאלה: האם החלב והדבש המוזכרים בפרשה הם אותם החלב והדבש שאנו אוכלים היום?

הלכתי ובדקתי לאיזה חלב הכוונה, חלב של פרה, חלב עיזים, או אולי חלב סויה?

ניסיתי לברר – האם הדבש הוא דבש של דבורים או דבש כמו "הדבש" של הבננה, כשהיא נראית רקובה ומבטיחים לנו שכדאי דווקא לאכול אותה, כי היא מאד מתוקה.

ליד שולחן השבת נדון בפירושים שונים לחלב ולדבש:

  1. חלב ודבש -מוצרים מהחי

ר' עקיבה אומר: 'חלב' – זה חלב ודאי, 'דבש' – זה דבש היערות. (מכילתא)

לפי פירוש זה: החלב- חלב צאן ובקר. הדבש- דבש דבורים.

נימוקים:

דבש – וְכָל-הָאָרֶץ, בָּאוּ בַיָּעַר; וַיְהִי דְבַשׁ, עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה (שמואל א יד,כה) – הדבורים אוגרות את הדבש על עצים וכשיש שפע הדבש ניגר על הארץ, כמו שמתואר בספר שמואל. כיוון שביערות יש הרבה עצים, ר' עקיבא מכנה את דבש הדבורים – דבש יערות.

חלב –  זה חלב של צאן, כי בני ישראל היו רועי צאן וזה החלב שהם מכירים, אז כשכתוב בתורה חלב, הכוונה לחלב של צאן.

  • חלב ודבש – מוצרים מהצומח

ר' אליעזר אומר: 'חלב' – זה חלב הפירות, 'דבש' – זה דבש תמרים. (מכילתא)

פירוש: חלב זה כינוי לפירות, דבש הוא תמרים שהם פרי.

נימוקים:

חלב – וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא–וְזֶה-פִּרְיָהּ (במדבר יג,כז)

המרגלים הביאו אתם פירות, וכשהם אומרים שהארץ היא "שבת חלב ודבש" ומציגים פירות של ארץ ישראל זה אומר שחלב זה גם פירות.

דבש – אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ (דברים ח,ח)

בפסוק הדבש נמנה עם מוצרים מהצומח, ולכן גם הדבש הוא מהצומח. כיוון שארץ ישראל היא מקום שידוע בגידול תמרים, והתמרים מתוקים מאד, כמו…דבש, אם כך הרי שדבש הוא- דבש תמרים.

  • חלב ודבש – ביטוי לשפע של אדמת ארץ ישראל

אונקלוס מתרגם "ארץ זבת חלב ודבש" – "ארעה עבדא חלב ודבש", כלומר ארץ שמוציאה מתוכה חלב ודבש. ארץ שמצמיחה דברים מתוקים וטובים ומזינים ועסיסיים כמו חלב ודבש.

חלב ודבש – כמו החלב הניגר והדבש הנוזל, כך אדמת ארץ ישראל שופעת יבולים .



  • חלב ודבש – אוטופיה של שפע

וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ ה' אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; (שמות יג,ה)

רש"י מפרש: "זבת חלב ודבש – החלב זב מן העזים והדבש זב מן התמרים ומן התאנים"



רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק, חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני, וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי, אמר: היינו זבת חלב ודבש

תרגום: רמי בר יחזקאל הזדמן לבני ברק, ראה אותן עזים שאוכלות תחת עצי התאנה, ונטף דבש מן התאנים וחלב נטף מהן ומתערבים זה בזה.(כתובות קיא ע"ב)

הרי לפנינו תיאור אוטופי ציורי של שפע ותענוג – עזים הנהנות ממתיקות התאנים, תוך כדי שהן שופעות חלב.

  • חלב ודבש – שָמֵן ומתוק

"מה צבי זה קל לאכל מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לאכל מכל (פירות) הארצות. אי קלים לא יהיו שמנים? תלמוד לומר 'ארץ זבת חלב ודבש' – שמנים כחלב ומתוקים כדבש" (ספרי דברים לז)

כמו קלילות רגליו של הצבי, כך פירות ארץ ישראל מתעכלים בקלות (או צומחים בקלות?). אך כדי שלא נחשוש שהקלילות היא "על חשבון" העסיסיות והמתיקות, הרי שמובטח לנו שהפירות המיוחדים של ארץ ישראל הם גם קלים (מתעכלים), שמנים- מזינים (כחלב, חלב הוא כינוי גם לחלק השמן בבשר) ומתוקים כדבש (כמשהו שכולנו נסכים שהוא מתוק :-) ).

סביב שולחן השבת נדון:
ראינו שאפשר להבין את הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" בכל מיני אופנים ובכל מיני מובנים.

על מה אתם חושבים כאשר אתם אומרים "זבת חלב ודבש"? מה הפירוש שלכם?

                                                                                 שבת שלום, מגילי והמשפחה



  • פוסט
  • בלוק

Summary

ניראותציבורי

פרסוםUTC+0 אוגוסט 27, 2021 6:16 am

כתובת אינטרנטshabbattable.blog/2021/08/27/פרשת-כי-תבוא/להדביק לראש האתרמאתפרחלהעביר לפח

4 גירסאות

קטגוריות

תגיות

תמונה ראשית

תקציר

דיון

פתח פאנל פרסום

  • פוסט

פרשת במדבר

תמונת הפרופיל של פרחשולחן ערוך לפרשה

בתמונה: הדפס של בולים על סמלי השבטים שהוציא השירות הבולאי

פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה בספר במדבר ויש בה כמו רשימות.
רשימת נשיאי השבטים, או כפי שהם מכונים "האנשים אשר יעמדו אתכם". רשימה של מספר האנשים (גברים) בכל שבט, וסדר החניה של בני ישראל במסעם במדבר.
אם נחשוב על מסע במדבר כעל טיול של קבוצה מאד גדולה, ענקית (מליונים של אנשים), הרי שחשוב לדעת היכן המקום של כל אדם.

אפילו בנסיעה משפחתית ברכב יש לפעמים חילוקי דעות מי ישב ליד מי ומי ישב קדימה ומי ישב מאחור. הבה נדמיין מה קורה כאשר עם שלם, מחולק לשבטיםיוצא למסע, ואיזו משמעות יש לשאלות: מי יהיה השבט המוביל, מי השבט המאסף, ומי נמצא ליד מי.

במסע הזה בני ישראל יצברו חוויות, יהדקו את הקשרים ביניהם, וילמדו להכיר את עצמם, זה את זה ואת הקב"ה, וכל זה מתוך חירות ולא מתוך עבדות כמו שהיה במצרים.
בפרשות הבאות נקרא סיפורים על המסע במדבר.

אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ…

View original post 628 מילים נוספות

פרשת בהר

איזה משחקים אתם אוהבים לשחק-  מונופול? המתיישבים של קטאן? מצ'יקורו?

או "גו"?

המשותף למשחקים הללו הוא שבהם שחקן יחיד מנסה לצבור כמה שיותר עושר ומקום לעצמו, בדרך כלל על חשבון השחקנים האחרים.


שאלה לדיון: עד כמה אדם יכול להיות עשיר, עד כמה הוא יכול להיות עני?
האם עשיר הוא מי שיש לו הרבה כסף או שיש עוד מדדים לעושר. 
מפרקי אבות אנו לומדים ש" איזהו עשיר? השמח בחלקו".

במסכת כתובות לומדים ש"אין עני אלא בדעת ואין עשיר אלא בדעת". למה הכוונה, לדעתכם?

בפרשה מופיעות מצוות שנתנו למשה ולבני ישראל במעמד הר סיני, אף שהן רלוונטיות רק בתחומי ארץ ישראל, מצוות השמיטה ומצוות היובל.

מצוות שמיטה:

אנו סופרים את השמיטה במחזור של שבע שנים. לשנה השביעית קוראים "שמיטה”. בדומה ישנם שבעה ימים בכל שבוע, לפני חג השבועות סופרים שבעה שבועות (שבע פעמים שבע), חג הפסח וחג הסוכות נחוגים שבעה ימים וישנן מצוות שסופרות שבעה ימים (כמו טהרת מצורע).

לשמוט זה לעזוב. בשנת השמיטה, לא עובדים בחקלאות. קוראים לזה "שבת הארץ". כמו שאחרי ששה ימים יש שבת שבה נחים, כך אחרי שש שנים יש שבת של הארץ, של האדמה. האדמה נחה. אנחנו לא חורשים ולא זורעים ולא דשים ולא מדשנים. מה שיצמח-יצמח, ומה שלא -לא. דבר נוסף שקורה בשנת שמיטה הוא שאם מישהו לקח הלוואה מאדם אחר ויש לו חוב, אז החוב שלו מתבטל בשנת שמיטה.

מצוות יובל:

אחרי שסופרים שבע פעמים שבע שנים, והיו שבע שנות שמיט, מגיעה שנה מיוחדת שקוראים לה שנת היובל. שנת היובל היא כמו שנת שמיטה שבה לא עובדים את האדמה, וגם כל הנחלות חוזרות לבעלים המקוריים, וכך נשמרת החלוקה הראשונה של הנחלות לשבטים, וגם כל העבדים משתחררים ויוצאים לחופשי.

נחזור לדיון המשפחתי ונסכם:

שנת היובל שבה כל הנחלות חוזרות לבעלים המקוריים שלהן, מגנה על הציבור מפני צבירה של הון אינסופי. שנת השמיטה שבה החובות הכספיים מתבטלים (נשמטים), יוצרת מצב שאדם לא יהיה בעל חוב כל ימיו.

תמונת השולחן מזמינה אותנו לשחק את משחק הילדים "7 בום":

כל בן משפחה בתורו אומר מספר. נתחיל מהמספר 1 ונתקדם, מי שיושב לידו יגיד 2, וכן הלאה. כאשר מגיעים למספר 7, יש לומר "שמיטה!" במקום "שבע!". 
ומי שתורו אחרי ה"שמיטה" מתחיל שוב מהמספר 1.

כך נספור שבע שמיטות (שבעה סיבובים), והאחרון אומר "יובל".

האם תצליחו לספור את כל השנים עד היובל מבלי להתבלבל?

כיוון אנו סופרים עד שבע בכל פעם, גם הילדים הצעירים יכולים להשתתף.

שבת שלום מגילי והמשפחה

שיר השירים

בעקבות קריאת שיר השירים היום בתפילה עסקנו בשאלה מה זאת אהבה?

הילדות שתפו בהגדרות שלהן ושמעו הגדרות של אחרות.
נעזרנו בכרטיסים עם מילות תואר (התחשבות, חיבה, התרגשות, הבנה, בלבול ועוד).

תוך כדי דיון נעשו הבחנות (על ידי הילדים והילדות) בין אהבה ונישואין והולדה.
בעקבות הערה של אחת הבנות הסברתי שיש חיבור מיוחד של גברים ונשים שמביא להולדת תינוק.ת ואפשר לקרוא לזה מעשה אהבה.

עיקר הדיון היה על כך שאהבה מורכבת מתחושות ורגשות קרבה, שמחה, חיבור, חברות, היכרות. וכן שרגשות אהבה מופנים כלפי קרובי משפחה וחברים.
היה גם שיח על חברות בין בנים ובנות ואז הילדים והילדות דברו גם על מבוכה ובושה.

הבחנו בין השימוש בפועל א.ה.ב כלפי בני אדם וכלפי דברים אחרים (משחק, גלידה 😉).

סך הכל השיחה היתה פתוחה, זורמת ונעימה.

הקראתי לילדות את השיר "שיר אהבה" של נתן זך:

הוא אוהב אותה היא אוהבת אותו
לאט לאט מתרקם משהו בלבבו
משהו בלבבה לך תדע
מה זאת אהבה

וגם קראנו יחד מהספר של יהודה אטלס "הילדה שאני אוהב" ושוחחנו על השירים.

חבורת הסיפור והפרשה – פרשת לך לך

המסע של אברם ושרי- על נקודות המוצא השונות שיש לכל אחת מאתנו שנובעים מנסיבות הולדתו (דוגמא:בכור/צעיר, העדפות במזון) ומהאופי המיוחד והמתפתח של כל אחד (תחביבים, מקצוע אהוב בבית הספר, שאיפות שאיפות וחלומות לעתיד).

הדגמנו את המסע הדומה על ידי משחק בו כל אחת הלכה מספר צעדים שונה ולכיוון שונה לפי הבחירה שלה (מי שבאורה הלכה שני צעדים קדימה, מי שיש לה אחים גדולים הלכה שלושה צעדים ימינה). ראינו את ההבדל בין המקום שממנו יצאנו לנקודה שאליה הגענו, וגם שכל אחת עברה "מסע" שונה.

חלוקת הארץ בין אברהם ולוט- שוחחנו על חלוקה ששני הצדדים מרגישים שהיא הוגנת. תרגלנו על ידי חלוקת ערימת גולות לשני ילדים בשיטת אחד מחלק (אברהם) והשני בוחר ראשון (לוט). זו גישה שקיבלה תוקף בצורת המשחקים לפני מאה שנה, ואברהם הבין אותה כבר קודם.
הפעם, קריאה להורים:
https://www.quantamagazine.org/new-algorithm-solves-cake-cutting-problem-20161006/

Photo by Abhinav Goswami on Pexels.com

חבורת הסיפור והפרשה – פרשת אמור

בשבת של פרשת אמור חבורת הסיפור והפרשה דנה בהגדרת מהו "מום"? מה עושה אדם לבעל מום.
בעולם שבו כל ילד שלישי יש לו צורך מיוחד מאובחן, בעידן שבו אנו לומדים להיות רגישים לשונות של כל אחד, מהו בעצם מום?
בעולם שבו חסרי יכולת ללכת עולים על האוורסט, משתתפים בספורט תחרותי, מה המשמעות של להיות "בעל מום".

כהן בעל מום אינו יכול לעשות בעבודת הקרבנות, אך מקבל שכר עם אלו שכן.
כבן בעל מום עדיין נקרא כהן, ויש תפקידים שהוא נקרא לעשותם.
ברשימת המומים בפרשת אמור יש כאלה שהם גלויים ונראים ובעיקר אסתטיים (אולי מעידים על תסמונת כלשהי), ומום נסתרים שרק האדם יודע שקיימים בו.
מוזכרת בפרשה האפשרות שמום יחלוף, שניתן להתרפא ממנו, וגם על כך שוחחנו.
בפרשת אמור, שבמבט ראשון נראית רחוקה מימינו, ועוסקת בכהנים ובעבודתם מצאנו סוגיות שעוסקות במבנה החברה, במעמד אישי ובתפקידה של הטכנולוגיה המתקדמת ליצור שינויים ממשי בחיים של אנשים.

קראנו את המכתב הראשון של דודי לנועה, מתוך הספר "מכתבים לילד אחר" מאת גלילה רון-פדר.
"המום" של דודי מתגלה תוך כדי קריאת המכתב, יחד עם אישיותו, מחשבותיו ורצונותיו של ילד בן 11. שיחת המכתבים היתה מרתקת עבור השומעות. הכתיבה של גלילה רון פדר מדויקת ומצליחה להעביר את הלך רוח של ילד וילדה שמתחילים להכיר זה את זה. המום של דודי הוא תירוץ ליצירת קשר המכתבים. המוטיבציה להמשיך את ההתכתבות תלויה באדם השלם על מכלול תכונותיו ויכולותיו. מומלץ.

פרשת אמור

אמורלקטאמורתמונה

נושא: קציר חיטים

"כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן… וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם"

כדי שנתבונן מתוך מעשה החסד הגדול שעושה הקב"ה עם בריותיו לחדש להם שנה שנה תבואה למחיה, לכן ראוי לנו שנקריב לו ברוך הוא ממנה, למען נזכיר חסדו וטובו הגדול טרם נהנה ממנה.
(ספר החינוך מצוה ש"ב)

וגם: וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא-תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט; לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.