
וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:
אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ
רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה.
יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן. דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.
וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב–שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם.
(שמות א,א-ה)
שמות רבה א,ג:
אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אַף עַל פִּי שֶׁמְּנָאָן בְּחַיֵּיהֶם בִּשְׁמוֹתָם, חָזַר וּמְנָאָם בְּמִיתָתָם, לְהוֹדִיעַ חִבָּתָם שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים, שֶׁמּוֹצִיאָם וּמַכְנִיסָם בְּמִסְפָּר וּבִשְׁמוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ,כו): "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא"
ישעיהו מ,כו:
שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר
"מרוב אונים" – שיש לו ושהוא אמיץ כח איש מהצבא לא נעדר שלא יקרא בשם (רש"י)
חומש שנות חוזר על שמות בני משפחת יעקב שירדו מארץ כנען למצרים בעקבות הרעב, שם התאחדו עם יוסף. הפסוקים בחילת הפסוק שחוזרים על השמות של יעקב ובניו זהים לפסוקים שקראנו כבר בפרשת "ויגש" בספר בראשית. למה חוזרים שוב על אותם הפסוקים?
הפירוש בספר שמות רבה אומר: כשיש משהו שאנחנו מחבבים אנחנו סופרים אותו שוב ושוב וקוראים לו בשמו. הפירוש מביא את הפסוק בספר ישעיהו שממשיל את בני ישראל לכוכבי השמיים. זו לא הפעם הראשונה שמשווים בני אדם לכוכבים. כשהקב"ה מבטיח לאברהם שיצא ממנו עם רב הוא ממשיל את מספר צאצאיו למספר כוכבי השמיים.
האם יוצא לכם להסתכל בלילה חשוך אל השמיים, לראות כוכבים ולקרוא בשמותיהם? אני ממליצה. אם לא יודעים את השם אפשר להסתכל באפליקציה (היום יש אפליקציה לכל דבר), ואפשר גם…להמציא!
כשנולד תינוק אחת השאלות הראשונות שנשאל היא "מה השם שלו?". השם מבדיל אותנו מאחרים, ונותן לנו זהות, וגם אם עוד גילי בעולם (ויש, בדקתי), רק אני גילי כמו שאני. כשהייתי קטנה והיו שואלים אותי מה השם שלי הייתי אומרת: גילי שלומית רוזנטל-ריקמן-אונגר-פסטרנק-דודקביץ, כלומר את שמות המשפחה של הורי והסבים והסבים-רבא. כמה שמות משפחה אתם יודעים לומר אחרי השם שלכם?
לפני השינה אנחנו אומרים "לילה טוב" לבני המשפחה שלנו הקרובה והמורחבת, זה הרבה אנשים ואנו אומרים את השם של כל אחד מהם ומברכים אותו בלילה טוב. כך אנו מרגישים חיבה וקרבה, אף שלא נפגשנו במשך היום.
ליד שולחן השבת נעשה מעין מבחן זיכרון ונגיד את השמות של כל בני המשפחה הקרובה והמורחבת. וגם נבקש מכל בן משפחה שימציא לעצמו כינוי חיבה מעצים.
שבת שלום, מגילי והמשפחה