פרשת ניצבים

פרשת ניצבים

חשבתי הבוקר על שם הפרשה (תמיד אני חושבת על השם של הפרשה ביום שישי בבוקר) – ניצבים. בעולם הסרטים ניצב הוא אדם שהתפקיד שלו הוא להיות ברקע, נראה, אך לא משמעותי. חלק מהתפאורה של הסרט..החיים בסרט…?

המילה "ניצבים" מופיעה שלוש פעמים בכל התורה. בכל הפעמים הללו הניצבים הם בני ישראל ו"משחקים" תפקיד עיקרי בסיפור, או בניסוח אחר – להיות ניצב זה להיות המכריע, היציב, זה שמניע את העלילה ובלעדיו אי אפשר להמשיך.

אז בני ישראל ניצבים היום, שלפי הפרשנים זהו רמז לראש השנה, עם משה בנאומו הכמעט אחרון. ההתיצבות הזו היא כריתת הברית בין עם ישראל והקב"ה, והיא נעשית במעמד כולם – כל איש ישראל.

אין אדם מיותר בישראל, יש תפקידים או מעמדות שאולי נראים לנו שונים (כהן, גר, טף, שואב מים), אך כל נשמות ישראל שוות וכולם נספרות באותו משקל – איש ישראל.

כדי להמחיש את השוויון בין נשמות בני ישראל סדרתי את הבובות במעגל.

המעגל, כפי שהסבירה לי בתי, אין לו סוף ואין לו התחלה, אין לו קודקוד, הוא לא כמו משולש (מפי עוללית שנכנסה לכיתה א' השבוע נכתב המשפט האחרון).

כשאני קוראת את פירוש המאור והשמש מצטיירת בעיני רוחי התמונה הבאה – הנה כולנו, כל איש ישראל, עומדים יחד במעגל ורואים זה את זה. אין לנו התחלה ואין לנו סוף, ומקומו של כל אחד שווה למקומו של השני. אני מתבוננת במי שלצדי ורואה את מעלותיה שלה, ומתוך ההתבוננות הטובה הזו, אני מסוגלת להתבונן במעלותיי הטובות שלי, ומתעורר בי הרצון לעשות טוב ולשוב אל ה'. אני מתרגשת מהתחושה של חברות במעגל העיניים הטובות.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם–וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

(דברים כ"ט, ט'-י')

עיקר גדול מעיקרי ושורשי העבודה, ופתח התשובה, הוא להתאחד כאחד, ולהתקשר באהבת חברים, ולהביט בחברו, מעלותיו ועבודת בוראו, ולא יתבונן בעוותתו (בפגמים שבו) ועל ידי זה נכסף ומתאווה להתדמות אליו במעשים הטובים, וישוב אל ה' בכל לבבו.

(רבי קלונימוס קלמן אפשטיין, מאור ושמש, פרשת ניצבים)

יהי רצון שנראה כמה שיותר את כל מי שאתנו במעגל החיים ונשפיע טוב

תהא שנת עין טובה

תודה רבה על עיניכם הקוראות,

שבת שלום ושנה טובה ומתוקה מגילי והמשפחה