שולחן ערוך לפרשה

להתמקד בפסוק מסוים ולהמחיש אותו – אבל איזה פסוק? ואיך יבינו שזו שירה? ובכלל רוב הפסוקים או לא מובנים או לא נעימים למאזינים.
להניח את הספר "שירה" של עגנון על השולחן כטריגר לשאלות של הילדים – האופציה ההומוריסטית שאני בוחרת בה מידי פעם (כמו בפרשת וירא תשע"ז, לא ראיתם, עדיין לא עלה בארכיון הבלוג, תשארו סקרנים)
לשים את בובת משה עם כל עם ישראל מולו. תמונה שיכולה "לרוץ" לכל אורך ספר דברים, הרי כל הספר מורכב מנאומים של משה.

האופציה השלישית שוב ניצחה, אבל עם שדרוג. פתחתי את ספר התורה של הילדים בפרשת האזינו, והשארתי אותו פתוח, כשמשה מחווה כלפיו, וניתן לראות שדברי התורה כתובים בצורת שירה ולא בשורות שלמות.

הגנבתי ציפור שעומדת ליד משה רבינו, ראיתם?
נדמיין שזה נשר.

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; {ס} יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ.

מה נשתנה נשר זה מכל העופות כולם? שכל העופות כולן נותנין את בניהם בין רגליהם, מפני שהן מתייראין מעוף אחר שהוא פורח על גביהם. אבל הנשר הזה, אינו מתיירא אלא מאדם זה בלבד, שלא יזרוק בו חץ. אמר: מוטב שיכנס בו ולא בבנו. – משל לאחד שהיה מהלך בדרך, והיה בנו מנהיג לפניו, ובאו לסטים לשבותו מלפניו, נטלו מלפניו ונתנו מלאחריו. בא הזאב לטרפו מאחוריו, נטלו מאחוריו ונתנו לפניו. לסטים מלפניו וזאב מלאחריו, נטלו ונתנו על כתיפו. (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו ).

מצא חן בעיני אזכור הנשר מלך העופות כדימוי לדאגתו ולרחמיו של הקב"ה על ישראל.

ליד השולחן נוכל לדון בעוד דימויים של הקב"ה ותפקידם.
נדון גם בשירה שאין לה מנגינה – מי מכיר את המנגינה של שירת האזינו?

ולמה כדאי לומר שירה, שהיא מורכבת וחידתית, לעומת דברים פשוטים וברורים?

ובינתיים, שתהיה שבת שלום, מגילי והמשפחה

תמונה האזינו

פרשת עקב

פרשת עקב

בפרשה מוזכרים שבחי ארץ ישראל, וביניהם:

כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:

אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ

אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם–לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ;

אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.

בזמן של שפע ושובע קיים החשש שהאדם ישכח מהיכן הגיע אליו כל הטוב ויחשוב שהכל בזכות כוחו, חוכמתו, מזלו הטוב, כשרונותיו וכדו' – וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה

אחת הדרכים לזכור ולהיות קרובים וקשורים לקב"ה היא ברכת המזון, מצוות עשה שאנו מקיימים באופן הקרוב ביותר ללשון שבה נכתבה בתורה.

ברכת המזון

"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ד' אֱלֹקיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח, י)

"מצווה לברך את השם יתברך אחר שיואכל האדם וישבע מלחם או משבעת המינים"

(ספר החינוך, מצווה תל).

אין לך מקום שבו יכול להיות האדם מובלע באני שלו, בקיומו ובהנאתו הפרטית, כבשעת האכילה. וכדברי מרן הרב קוק זצ"ל: "בהיות האכילה יכולה להשפיל את האדם אל גסות חושיו והנאתו הבהמית הפרטית" (עולת ראיה).

לכן המקום היחיד המפורש שבו התחייבנו בברכה מדאורייתא, הוא בברכה על המזון – וזאת על מנת שנזכור מי הוא הנותן לנו מזון ושובע.

(הרב משה צבי נריה זצ"ל)

על השולחן – עוד שולחן!
בדרך כלל אנו שמים את ספרוני ברכת המזון על השולחן בסיום הארוחה, כדי שלא יתלכלכו במהלך הארוחה. בשבת פרשת "עקב" אנו מניחים אותם ליד הצלחות, כבר מתחילת הסעודה (נזהרים לא ללכלך), כדי לזכור את הציווי מהפרשה "ואכלת ושבעת וברכת". הברכות על המזון לפני הסעודה ואחריה הם חלק מהסעודה ממש.

אפשר לראות שיש שלושה סוגים של ספרוני ברכת המזון על שולחננו.

ספרון למינציה לילדים שבו ברכת המזון כתובה באותיות גדולות עם הקטעים שמוסיפים במיוחד לשבת.
הסוג השני הוא ספרון שכולל גם את קטעי הקידוש והזמירות, שהוכן לכבוד בר המצוה של בננו.
ספרון ברכת המזון מסעודת החתונה שלנו :-) .

איפה חמודי הקיפוד?

שבת שלום מגילי והמשפחה

פרשת פנחס Pinchas

תמונה פנחס

צילום שולחן השבת הפעם מרגש אותי במיוחד.
חדי העין יבחינו שהשולחן שונה מהשבתות הקודמות.

השולחן שלנו נמסר הלאה (דרך אתר אגורה, מומלץ). השולחן שיש לנו כעת הוא שולחנו של סבא דנש האהוב, שלזכרו אני מקדישה את הלימוד עם הילדים ואתכם על הפרשה.

הסיפור המוצג על שולחן השבת הוא סיפורן של בנות צלופחד.
על סף כניסת בני ישראל לארץ מתעוררת שאלת החלוקה העתידית של נחלות בני ישראל לשבטיו ולמשפחותיו.

היום נראה לנו ברור ומובן מאליו שבנות יורשות כמו הבנים, אך לא כך בימים עברו.
מה יעשו בנותיו של צלופחד בן חפר, אשר התייתמו מאביהן ואין להן אח? על שם מי תרשם נחלה, האם יזכה לנחלה בארץ ישראל?

בנות צלופחד

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֹתָיו–מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה…וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה…פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, לֵאמֹר: אָבִינוּ, מֵת בַּמִּדְבָּר…וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ… לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ….וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן, לִפְנֵי יְהוָה…וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת–נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה (במדבר כז א-ז)

"כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת" – כתרגומו. יאות (הן צודקות) כך כתובה פרשה זו לפני במרום מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה. יפה תבעו. אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו. (רש"י)

יפה כוחן של נשים מכוח אנשים. אנשים אומרים: ניתנה ראש ונשובה מצרימה (כ"ד,ד'), ונשים אומרות: תנה לנו אחוזה.
(רבי נתן, ספרי)

אני בטוחה שבקרב משפחות בני ישראל היו עוד הרבה משפחות שהיו בה בנות בלבד, והיו נתונות בבעיה דומה (האם אתם מזהים אותן בתמונה).
בנות צלופחד העזו לגשת אל משה, לדרוש, לבקש – ולזכות בדין.

על בנות צלופחד נאמר: חֲכְמַנִיוֹת הֵן…

אני מצרפת קטע ממאמר על חכמתן ותושיתן של בנות צלופחד:
המאמר מאת הרב יהושע שפירא (https://www.yrg.org.il/?CategoryID=315&ArticleID=676

)"כשמתבוננים בפרשת בנות צלפחד מגלים שיש פה סיפור עמוק ביותר. חז"ל מלמדים שבנות צלפחד "חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן". אך לא תמיד אנו יורדים לעומק דעתם, ולא תמיד אנו מבינים עד לאן חכמתן מגעת.

חז"ל מאריכים ומלמדים שלבנות צלפחד היו שלוש או ארבע תביעות לנחלה, והן זכו בכולן. מלבד התביעה על נחלת צלפחד עצמו, תבעו בנות צלפחד את חלקן בנחלת אבי צלפחד, חפר, אשר היה מיוצאי מצרים ונפטר. למאן דאמר שהארץ נחלקה ליוצאי מצרים, הרי היה מגיע לצלפחד חלק בנחלת חפר, ולכן בנות צלפחד דרשו אותה. בנוסף, תבעו בנות צלפחד את נחלת צלפחד כבכורו של חפר, הנוטל פי שניים מאחיו. כמו כן הן תבעו את נחלת אחֵי צלפחד שמתו בלא בנים, ועל כן צלפחד יורש אף אותם.

אם כן, ארבע נחלות תבעו בנות צלפחד: חלק אביהם, וחלק אבי אביהם, וחלק אביהם שהיה בכור, וחלק אחי אביהם. בעצם, כל דיני נחלת בן, אביו, בכור, ואח – הכל התקיים בהן מכוח למדנותן. לכן חז"ל אומרים שהיו חכמניות ולמדניות ביותר, מפני שהן בעצמן אמרו את כל פרשת דיני נחלות. על כך אומר להן הקדוש ברוך הוא "כן", כמו שאמרתן – זוהי מצוות נחלת הארץ."

*** מי מוצא את חמודי הקיפוד בתמונה?

שבת שלום מגילי והמשפחה

Pinchas

This photo of our Shabat table is especially moving for me this time.

The sharp-eyed among you will note that the table is different from previous posts

Our old table has moved on (via the website agora, which I recommend). The table we now use belonged personally to my beloved grandfather Denes.

In his memory I dedicate this weekly Torah study you and your children share.

The story presented this week is that of the daughters of Zelophehad.

On the brink of entering the land of Israel, the question of how to allocate the future plots of land to the tribes and families of Israel.

Today it is clear to us that daughters inherit just like sons, but this was not so in the past.

What will the daughters of Zelophehad son of Hefer do, who were orphaned of their father and have no brother? On who's name will the land be registered, and who will have a stake in the land of Israel?

Zelophehad’s daughters

The daughters of Zelophehad…. came forward, and his daughters' names were Mahlah, Noah, Hoglah, Milcah, and Tirzah. hey stood before Moses … at the entrance to the Tent of Meeting, saying, "Our father died in the desert, … and he had no sons. Why should our father's name be eliminated from his family because he had no son? Give us a portion along with our father's brothers.“ So Moses brought their case before the Lord. The Lord spoke to Moses, saying: Zelophehad's daughters speak justly … and you shall transfer their father's inheritance to them.

Numbers 27, 1-7

“Zelophehad’s daughters speak justly” – The heavens attested that the daughters vision went beyond that of Moses. Justly they demanded. Blessed is the mortal who G-d agrees with his/her words

Rashi

Greater was the fortitude of the women than the men. The men said: Let us revolt and return to Egypt (Numbers 24, 4) and the women said: Give us a portion of the land.

Rabbi Natan, Sifri

פרשת בחוקותי Parashat Behukotai

בחוקותי תמונה.jpg

שלום
"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"

אמר רבי שמעון בן חלפתא:
לא מצא הקדוש ברוך הוא
כלי מחזיק ברכה לישראל
אלא השלום, שנאמר "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

Parashat Behukotai

Peace

“And I will grant peace in the Land”

Rabbi Shimon ben Halafta said: The Holy One, Blessed Be He, found no vessel that could hold the blessing for Israel except for that of peace, as it is written “Hashem will grant strength to His nation, Hashem will bless His nation with peace.”

פרשת בהר

מצגת זאת דורשת JavaScript.

שבת הארץ
כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה…שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.

כאן לפנינו שבת הארץ כשנת לימוד ועיון, השתלמות והתרוממות – "שבת לה'". האיכר, אשר בדרך כל עסקי שדהו בולעים את כל זמנו, אשר אין לו לא יום ולא לילה, לא שבת ולא מועד במובנם המלא, ניתנת לו פתאום אפשרות של התפנות למשך שנה שלמה לדברים שברוח.
(הרב שאול ישראלי)

שימו לב לילדים המשחקים "מחבואים" בשדה הצומח פרא, וליד הטרקטור השובת ממלאכה.

דמיינו: מה הייתם עושים בשנה פנויה ממלאכה?

הזדמנות ללמוד ולדבר על מלאכת השדה השונות, ועל כלי העבודה החקלאיים.

הזדמנות להעשיר את אוצר המילים שלנו ושל ילדינו מעולם החקלאות:
כלים ותפקידיהם – על השולחן נראה את טרקטור, משדדה, קומביין. מה שימושיהם לעומת המחרשה והמקלטרת. מהם השמות העבריים לטרקטור ולקומביין?

באלו כלים השתמשו בזמן הקדום?

מקומות – מה ההבדל ומה מתרחש בגורן, בגת, בבית הבד, באסם.

מלאכות – זריעה, חרישה, דישה, זרייה, וגם – אריה, קצירה, בציר, קטיף ועוד.

פרשות אחרי מות – קדושים

אחרי מות קדושים

פרשת "אחרי מות" היא פרשה עם נושאים רגישים –
*עבודת הכהן הגדול (מה קורה כשחוטאים , אמא, מה זה כל הקרבנות האלה, מה עושים לחיות?)
* מצוות כיסוי הדם (מה, הרגו את הכבש? למה?)
*איסור גילוי עריות באופן מפורט מאד.

ודווקא יש לי רעיון לשולחן ערוך ושיחה מרתקת עם הילדים והמשפחה, אבל השנה מצורפת אל פרשת "אחרי מות" גם פרשת "קדושים".
בפרשת "קדושים" יש נושאים שהרבה יותר קל לתווך לדור הצעיר –

*לא לקלל חרש
*לא להכשיל עיוור
*ואהבת לרעך כמוך
ועוד הרבה

אז הפעם החלטתי נתתי לילדים להכין בעצמם את התצוגה בהשראת הציווי "ואהבת לרעך כמוך". התוצאה לפניכן, ואני בטוחה שתהיה לנו שיחה מרתקת ליד השולחן הערב.

לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה.

כל אחד מישראל חייב לקבל על עצמו קודם התפילה מצוות "ואהבת לרעך כמוך“, ולכוון בתפילתו לטובת הרבים. ואם מתפלל רק בשביל עצמו – הרי זה גזל.
(ר' מנחם מנדל מוורקה, פרפראות לתורה)

ופינת "העין החדה" – למי יש רעיון מדוע יש לנו שני גביעים על השולחן?

פרשות תזריע-מצורע

תזריע מצורע

הנושא: צרעת
"אִישׁ-צָרוּעַ הוּא, טָמֵא הוּא…
בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ"

תנא: "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" (מסכת נגעים)

נושא הצרעת בפרשה הוא פתח לשיחה על הקשר בין נגעים ומחלות למצב הרוחני והרגשי. כמו כן מושג הצרעת על גלגוליו השונים, הוא נושא לשיחה על יחסנו למי ששונה במראהו ו/או בהתנהגותו.

**שימו לב לילדים המשחקים מחבואים**

שבת שלום!

פרשת צו

תמונה צו

ושא התמונה: הכרת הטוב
"אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ"

אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים, והולכי מדברות, וחבושי בית האסורים, וחולה שנתרפא, שהם צריכין להודות.(רש"י)

פרשת ויקרא

נושא התמונה: ברית מלח

"וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶך"

"ברית מלח" – כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם(רש"י)