חבורת הסיפור והפרשה – פרשת פנחס

החבורה התכנסה בשבת לדיון בנושאים בפרשה השניה באורכה בתורה.

דיון במעשה של פנחס וזמרי וכזבי-

לאחר סקירה קצרה ואינפורמטיבית של הסיפור, דנו בחלקו של כל אחד מהמעורבים ב"פרשה". מה היה האינטרס של זמרי בן סלוא ראש שבט שמעון, ומה היו כוונותיה של כזבי. דיברנו על ההתרסה, על הפומביות של מעשה אינטימי ועל כך שהוא מנוגד לערכים של עם ישראל.

חלק ניכר הדיון עסק בתגובות של משה ואהרון (בכי) לעומת התגובה של פנחס- הוצאה לפועל של דין הלכתי כתגובה לעוון של זמרי בן סלוא.

שוחחנו על מנגנון הלחץ הפיזיולוגי לפי קנון בריחה/לחימה/קפיאה, ואבחנו את תגובתם של משה ואהרון כ"קפיאה", לעומת תגובת "הלחימה" של פנחס. שוחחנו על סיטואציות שונות שבהן אנו מוצאים את התגובות האלו בחיינו. דוגמא- ילד מעליב אותי, ואני קופאת ולא עונה לו, ורק אחרי שהוא הולך, אני "מפשירה" וחושבת על כל מה שהייתי יכולה לומר לו בחזרה.

נושא נוסף מהפרשה שדנו בו היה הבקשה/דרישה של בנות צלופחד לפסיקה בעניין ירושת הארץ, כשהן דורשות 3 חלקים/נחלות בארץ – חלק אביהן (הבכור) בירושת סבא חפר וחלק אביהן כיוצא מצרים בעצמו.

למדנו את המדרש על כך שבנות צלופחד נדדו בין ערכאות שונות (משה, שרי אלפים, שרי מאות) ולא דנו בעניינן, עד שהתעקשו ודרשו משפט במעמד העדה. כמו כן שוחחנו על כך שדרישתן היתה בעצם בקשה ייצוגית עבור כל משפחות הבנות שהיו במצב דומה.

הקראתי שני סיפורים שסיכמו את הדיונים שלנו בפרשה:

1. הקטע "מי צודק? מי טועה?" מתוך הספר קולות האדמה של צואנג-טסה. סיפרתי קצת על הפילוסוף הסיני וגישת ההתבוננות שלו לפני ההקראה. על אף שמדובר בקטע פילוסופי, הילדים הבינו אותו היטב.

2. הסיפור של רוזה פארקס מתוך ההקדמה לספר "שקט- כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר" מאת סוזן קיין.

סיפור שבבסיסו מזכיר לנו את ההעזה של פנחס מצד אחד ושל בנות צלופחד מצד שני, והבחירה שלהם לקום ולעשות מעשה אותנטי לפי צו ליבם/הבנתם.