פרשת חוקת – אמנות החשיבה (VTS)

למפגש השני שלנו במתכונת VTS הילדים באו עם סקרנות לגבי התמונה שתוצג.

ההצגה העצמית של השלב הראשון כללה את רכיב המידע- הגיל של כל משתתף ומשתתפת.

פתחנו בהתבוננות שקטה בתמונה הבאה:

מקור התמונה

תובנות של הילדים:

"זה בית כנסת של גברים, וזה נראה כאילו עושים קידוש. יש ילד שיש לו בר מצוה, כולם שמחים כי יש לו בר מצוה."

"יש כאן חגיגה עם הרבה גברים, הם מחזיקים כוסיות של מים או של יין. הם חוגגים משהו"

"יש הרבה אנשים, בנים, אין כאן בנות, אולי הן מעבר למחיצה. יש כאן אותיות בכל מיני מקומות, אני חושבת שהם חוגגים משהו שקשור לאותיות"

"יש הרבה גברים עם כובעים או כיפות עם אותיות. על השולחן משהו שאני לא בטוחה מהו. כולם מחזיקים כוסות כדי לשתות."

"כולם בתמונה גברים יש איש חשוב באמצע, ויש את הילד. האיש נותן משהו לילד"

"ליד הילד יש את אבא שלו הוא נראה לי יותר צעיר מבר מצווה, בערך בן תשע"

לכל תובנה עשיתי שיקוף פיזי ומילולי.

לאחר הדיון על התמונה עברנו לשוחח על הפרשה-

הילדים בחרו לשוחח על הסיפור שבו בני ישראל מבקשים מים וה' אומר למשה ולאהרון לדבר אל הסלע כדי שיצאו ממנו מים. משה מכה בסלע ומשה ואהרון נענשים בכך שלא יכנסו לארץ ישראל.
השאלות שהעסיקו את הילדים:
-מה גרם למשה ולאהרון לטעות להכות בסלע במקום לדבר?
-מדוע קיבלו עונש חמור כל כך על טעות אחת "קטנה"?
-איזה נס יותר מיוחד – הכאה בסלע או דיבור אל הסלע?

היה נחמד לראות את הילדים משוחחים ביניהם באופן נינוח, מעלים רעיונות, משערים השערות, עונים זה לזה באופן מכבד ומקשיבים בכובד ראש להסברים של אחרים.
את הדיון סיימנו עם לימוד פירוש מילקוט מ"עם לועז", הגורס שהחטא של משה ואהרון היה שלא מלאו את הצורך של בני ישראל במים באופן מיידי, אלא פנו אל ה'. לפי הפירוש היה מצופה ממנהיגים בסדר גודל של משה ואהרון לגזור מיד שיופיעו מים עבור בני ישראל, באופן שהוא מעל הטבע, בבחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים", כיוון שמים זה צורך קיומי, וברור שהקב"ה היה מקיים את הגזרה. החטא, אם כן, הוא ההתמהמהות של המנהיגים שגרמה לסבל של בני ישראל. כך נזכרנו גם בסיפורו של חוני המעגל…

בסיום הדיון חזרנו את התמונה: אחת הבנות אמרה "אני יודעת למה התמונה הקשורה לפרשה. זה משום שהאנשים מחזיקים כוסות מים, ובפרשה בני ישראל רוצים מים".
הילדים היו מעוניינים שאספר על התמונה, ולכן סיפרתי שהאיש שהם זיהו כמכובד הוא הרבי מלובביץ', וזהו מעמד "כוס של ברכה". הילדים סיפרו על המנהגים של הקידוש אצלם בבית וכיצד מחלקים בביתם את היין לקידוש.