המפגש נפתח בריטואל הקבוע של הצגה עצמית של כל ילד והוספת פרט מידע לידע המשותף (הפעם- מדינה מהעולם).
התחלנו את הפעילות בהתבוננות שקטה בתמונה הבאה-
תובנות של הילדים:
" יש כאן מריבה, אנשים רבים עם האיש הזה"
"האנשים כועסים על האיש ואיש אחר מנסה לעזור לו"
"האיש שמחזיק את המקלות מתבייש"
"יש גדר ונראה לי שיש אנשים שרבים ומהצד השני יש עוד אנשים שרבים, וכל אחד רב על משהו אחר"
"האנשים רוצים את המקלות"
"יש איש מכובד וחשוב והוא עוזר לאיש עם המקלות שכולם כועסים עליו ואולי רוצים להרביץ לו עם המקלות שלהם"
"האיש עם הבגדים היפים הוא איש חשוב כולם מקשיבים לו, והוא רוצה לעזור לכולם להסתדר, כי עכשיו הם רבים וכועסים, זה קצת כמו מלחמה"
לכל תובנה עשיתי שיקוף פיזי ומילולי.
לאחר הדיון על התמונה עברנו לשוחח על הפרשה-
מי היו קורח ועדתו ומה הם רצו. ניתן לקרוא על דיון דומה כאן. כמו כן דיברנו על מנהיגותם של משה ואהרון ועל אופן הבחירה בהם למנהיגים.
במטה-חשיבה שעשינו יחד בקול על שני חלקי המפגש שהיו עד כה שמנו לב לכך, שהרבה מהתיאורים שהילדים השתמשו בהם בדיון על התמונה, עלו גם בדיון על הפרשה.
כמו כן הצבענו על כך שאופי הדיון שלנו שונה מההתרחשות שבתמונה עצמה. שמנו לב למיומנויות ההקשבה של הקבוצה, הכבוד ההדדי וצורת הניסוח כלפי אחרים.
לסיום המפגש גיליתי להם שהתמונה עוסקת בנושא מפרשת השבוע והם שמחו לגלות את הרמזים – אהרון זוהה כאיש המכובד, ובגדיו- בגדי הכהונה, המקלות- מטות ראשי השבטים ובתוכם מקל אהרון אשר פרח. הילדים השתוממו וצחקו להסבר שלי מדוע מראשו של משה יוצאות קרניים.
ההתבוננות בתמונה והדיון העלו בי שאלה שלא עלתה קודם בכל השנים שבהן למדתי את פרשת קורח- מדוע קורח מתלונן על בחירתם של משה ואהרון למנהיגים, אך לא מתלונן על כך שמרים גם מנהיגה. שיתפתי את הילדים בשאלה שלי והיו להם תשובות מגוונות.
שולחן ערוך לפרשה 
אז למה למשה יש קרניים? סיקרנת.
אהבתיאהבתי