אנו מתחילים את הסבב השלישי (!) של צילום שולחן השבת שלנו מבראשית… בדף שולחן ערוך לפרשות של שנת תשע"ח ישנם קישורים לכל הפרשות שששלחנו בשנה שעברה ועוד קצת…
בתמונה אדם וחווה יושבים תחת עץ הדעת-עץ האהבה בשעה נדירה של נחת בגן העדן. את הרעיון לתמונה קיבלתי מהשיר של מיכל סנונית "תחת עץ האהבה" .
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ
אמר ר' אחא, בשעה שבא הקב"ה לברוא את האדם נמלך במלאכי השרת.
אמר להם: נעשה אדם, אמרו לו: אדם זה מה טיבו? אמר להם: חכמתו מרובה משלכם.
הביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף. אמר להם: זה מה שמו? ולא היו יודעין. העבירן לפני אדם, אמר לו: זה מה שמו? אמר – זו שור זה חמור…
ואתה מה שמך? אמר לו: אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי?
אמר לו: לך נאה להקרא א-דני שאתה אדון לכל בריותיך. (מדרש רבה)
ליד השולחן נדון בשאלות הבאות:
* מה הקשר בין (עץ) דעת ו (עץ) אהבה?
* מה הקשר בין בחירת שם/נתינת שם לאהבה?
* למה יש דרקון בקצה השולחן?
תשובות אפשריות:
- הקשר המחבר, המדבק, בין אדם וחווה מתואר באמצעות הפועל י.ד.עוְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ
מכאן שידיעה-דעת זה פן עמוק ומהותי של אהבה. כיוון שאנו משתמשים בפועל י.ד.ע בדרך כלל במשמעות של למידה והשכלה (או צבירת פרטים חשובים יותר או פחות על העולם), עולה השאלה מה הקשר בין לימודים ואהבה? שאלה נהדרת לדיון משפחתי המתאימה לכל הגילאים, כיוון כולנו לומדים כל הזמן.
- כשאנחנו מכירים משהו אנחנו מסוגלים להקשר אליו ולאהוב אותו. בני אדם נותנים שמות לילדיהם (לגורים שלהם), לרעיונות, לחפצים, למקומות. השם הוא הזיהוי ולפעמים המהות או התמצית של נושא השם. במדרש מתואר אדם כאשר נותן שם לעצמו ונותן שם לאלוהים!
השם שאנו נותנים משקף את ההתייחסות שלנו לנושא השם. מכאן ניתן לפתח דיונים מרתקים על איך בוחרים שם, ומי בוחר שמות, ועל שמות חיבה (ביבי?), ועל שמות של מקומות (הרצליה – על שם הרצל) ועוד ועוד. עוד מעט שבת ולכן לא אאריך.
- למה יש דרקון על שולחן?
סיפור בריאת העולם שלנו הוא סיםור חשוב ומהותי עבורינו. לכל עם יש סיפור בריאת עולם משל עצמו. כשני אדם אנו תוהים מאין הגענו, כיצד נוצרנו, והדרקון…מעורר את השאלה הזו. אלו מיתוסי בריאה אתם מכירים?
שתהיה לכולנו שבת של שלום ושמחה מגילי והמשפחה