משפטים – רקום בפרשה

                                            פרשת  משפטים / כתיבה: גילי כ"ץ  איור: עינבל ויסמן

פרשת משפטים עוסקת במצוות ודינים הקשורים ליחסים בין אנשים, להשלכות של פגיעות שונות, אשר בימינו מצריכות התערבות של עו"ד ובתי משפט. הפרשה היא המשך ישיר ומפורט של חלק מהדיברות שקראנו בפרשת השבוע הקודמת פרשת יתרו.
משפטים – חוקים – כללים – מציבים גבולות בין ההתנהגות הרצויה והמקובלת להתנהגות שאינה רצויה ואף אסורה.

שיחה משפחתית
1. מצאו כמה שיותר מילים נרדפות למילה "גבול".
(קו, גדר, מחיצה, היקף, רף, סף, קצה, תקרה, תוחלת, הפרדה, הבדלה ועוד).

2. מהם הגבולות שלכם? כדי לענות על שאלה זו חשבו – מה בשום אופן לא תעשו? על מה בשום אופן לא תסכימו לוותר? האם הגבולות שונים מאדם לאדם? האם הגבולות משתנים עם הגיל?

בפרשה מוזכרת הארץ אליה מועדות פניהם של בני ישראל והבטחה של  הקב"ה לעזור בכיבוש הארץ.
בני ישראל שמעולם לא ראו את ארץ כנען צריכים לדמיין אותה על פי סיפורים שעברו מדור לדור מיעקב ובניו שירדו למצרים לפני השיעבוד.
היכן מתחילה הארץ הזו, היכן היא נגמרת ומהם גבולותיה?

וְשַׁתִּי אֶת-גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִשְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר:  כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ. (שמות כ"ג, ל"א)

3. האם אתם  יכולים לצייר את גבולות הארץ לפי הפסוק הזה?
יש כמה קשיים: מִיַּם-סוּף – ים סוף הוא ארוך האם הגבול הוא לכל אורכו או מהקצה המזרחי או המערבי?
יָם פְּלִשְׁתִּים – זו הפעם היחידה בתנ"ך שמופיע המיקום הזה בשם הזה. הכוונה לים התיכון. חשבו על הניסוח ושערו מדוע נבחר הביטוי הזה (רמז: פרק י"ג פסוק י"ז).
וּמִמִּדְבָּר – איזה מדבר והיכן הוא מתחיל?
עַד-הַנָּהָר – איזה נהר? כשמדובר בתורה על הַנהר- הכוונה לנהר פרת. היכן הוא נמצא?

4. האם כעת גבולות הארץ ברורים לכם? למה?

5. קראו את תיאור גבולות הארץ במקומות נוספים בתורה, שימו לב להבדל בין הניסוחים וגם להבדל במיקומים (נסו לספור את שמות המקומות השונים שמציינים את הגבולות):

גבולות הארץ בהבטחה לאברהם:
בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יה' אֶת-אַבְרָם–בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.  כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.  כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי. (בראשית ט"ו, י"ח-כ"א)

גבולות הארץ בפרשת השבוע לאחר יציאת מצרים:
וְשַׁתִּי אֶת-גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִשְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר:  כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ. (שמות כ"ג, ל"א)

גבולות הארץ בתחילת נאום משה בספר דברים:
פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם–אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. (דברים א', ז').


גבולות הארץ בפרשת עקב לפני נאום המצוות הקשורות לארץ ישראל:
כָּל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ–לָכֶם יִהְיֶה:  מִן-הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן-הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן–יִהְיֶה, גְּבֻלְכֶם. (דברים י"א, כ"ד)

גבולות הארץ לפני החלוקה לנחלות:
"…כִּי-אַתֶּם בָּאִים, אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן:  זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ.  ג וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה.  ד וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה.  ה וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה.  ו וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם.  ז וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן:  מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר.  ח מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה.  ט וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן.  י וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן, שְׁפָמָה.  יא וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן; וְיָרַד הַגְּבֻל, וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.  יב וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח; זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, סָבִיב.  יג וַיְצַו מֹשֶׁה, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל, אֲשֶׁר צִוָּה יה', לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה.  יד כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי, לְבֵית אֲבֹתָם, וּמַטֵּה בְנֵי-הַגָּדִי, לְבֵית אֲבֹתָם; וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה, לָקְחוּ נַחֲלָתָם.  טו שְׁנֵי הַמַּטּוֹת, וַחֲצִי הַמַּטֶּה:  לָקְחוּ נַחֲלָתָם, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ–קֵדְמָה מִזְרָחָה." (במדבר ל"ד, ב'-ט"ו)

מַּטּוֹת  – מילה נרדפת לשבטים.

6. מה הבנתם על גבולות הארץ מקריאת המקורות השונים וההשוואה ביניהם?

גבולות הארץ – גבולות הרצון
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם…וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ (בראשית א', א'-ב' ו-י').

"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ למה נקרא שמה אֶרֶץ? שרצתה לעשות רצון קונה. רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אֲנִי אֵל שַׁדַּי (בראשית ל"א) אני שאמרתי לשמים וארץ דַּי שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו…" ( מדרש בראשית רבה ה' ח')

המדרש מלמד אותנו שהשם "אֶרֶץ" מרמז על תכונה "רצון". ליבשה קוראים ארץ, כיוון שהיא רוצה לעשות את רצונו של הקב"ה (קונה- כינוי לקב"ה "קונה שמים וארץ"). מה עושה הָאָרֶץ? מצמיחה יבולים, עצים, פרחים, משמשת קרקע מיטיבה לבני האדם ולבעלי החיים, ומה עוד? 

המילה "אֶרֶץ" אינה רק מקום גיאוגרפי. המדרש מלמד שהשורש שלה קשור ל"רצון" – הרצון לקבל, הרצון לפעול, הרצון להשפיע ולעשות ולהתפתח.
הרצון הזה קיים גם באדם, ולכן במקום שהתורה אומרת "אֶרֶץ", היא רומזת גם לרצון הפנימי הזה שקיים בנו לחיות, לחוות, להגשים ולהתפתח.

בפרשה אנו רואים חיבור מופלא: הגבולות של הארץ נקבעים יחד עם החוקים והמצוות. התורה היא מלמדת אותנו על האדם: כפי שהארץ זקוקה לגבולות כדי לממש את תכליתה ולפרוח, כך גם הרצון שלנו זקוק לגבולות – כדי למלא את ייעודנו, לשמור על עצמנו ועל אחרים ולחוות חירות.
זה שיעור חשוב לבני ישראל שיצאו ממצרים, ממצב של עבדות, וצריכים להגדיר לעצמם את הרצון האמיתי שלהם כיחידים, כחברה וכעם.

היום הוא יום הולדתי, זמן חשבון נפש לגבי הרצון שלי. אחד הדברים שאני רוצה הוא להמשיך ללמוד תורה וללמד תורה. תודה לכם שאתם קוראים ולומדים את מה שאני כותבת, ונותנים לי בכך כוחות להמשיך. אם נבחן את הרצון הזה נראה שהוא נמצא בתוך גבולות – אני לא לומדת את כל התורה – אלא את פרשת השבוע (לפעמים עוד דברים), אני לומדת באופן שאוכל לנסח דף לימוד עד יום שישי בבוקר בכל שבוע. גבולות הלימוד שהגדרתי לי עוזרים לי במשימה שלקחתי על עצמי, שלא תהיה גדולה מידי, שלא "תימרח" וגם שתשאיר לי כוחות וטעם של "עוד".
ביום ההולדת נהוג להוסיף עוד לימוד על לימוד התורה הרגיל ולכן אני מוסיפה עוד קצת:

השם שלי מופיע בספר יואל כפועל:
אַל-תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי-הִגְדִּיל יה' לַעֲשׂוֹת ( ב', כ"א)

אפשר לקרוא את הפסוק בהקשר שלו בספר יואל פרק ב'. הפרק ציורי מאד ויש בו גם כמה תיאורים מפחידים, אבל סוף טוב.
אפשר להתייחס רק לפסוק.

1. פירוש רש"י: "אַל-תִּירְאִי אֲדָמָה" – ארץ ישראל אם תשובי בתשובה.
האדמה היא ארץ ישראל. איך ארץ יכולה לעשות תשובה? היעזרו במה שלמדנו בתחילת הדף.


2. פירוש מלבי"ם: "גִּילִי וּשְׂמָחִי" שגדר (הגדרת) הגילה הוא על התחדש דבר טובה שלא עלה על דעתו כלל, ועל זה אמר "הִגְדִּיל הֹ לַעֲשׂוֹת" (תהילים קכ"ו).

אם "גילה" זה דבר שלא עלה הדעת כלל, מה אנחנו לומדים מזה על הרצון האנושי? מה מאפשר, אם כך, את "ג(ד)ילת הרצון"?



תודה לה' שמגדיל את רצוני בכל שנה ושנה ללמוד את פרשות השבוע מחדש בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב.
תודה למשפחה שלי שתומכת, מקשיבה ולומדת אתי.
תודה לנדב אהובי שלומד אתי ומקשיב לי ומתרגם את הלימוד לאנגלית.
תודה לעינבל על האיורים והשותפות.
תודה להורי שחינכו אותי באהבה לאהבת הלימוד ואהבת התורה.
תודה לכל מי שלומדים אתי בכל הזדמנות – אתם!
        הִגְדִּ֣יל הֹ לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים
שבת שלום ושמחה, מגילי והמשפחה