רקום בפרשה – ויצא

פרשת ויצא/ כתיבה: גילי כ"ץ   איור: עינבל ויסמן

בפרשה של השבוע הקודם יעקב מקבל מאביו יצחק ברכות ובהן גם את הברכות שיועדו (לכתחילה? לכאורה?) לאחיו עשיו. כשעשיו מגלה זאת הוא כועס על יעקב ומאיים להרוג אותו. יצחק ורבקה ההורים של שניהם מחליטים לשלוח את יעקב לחרן אל משפחתה של רבקה. יעקב יעבוד שם ויתחתן ויקים משפחה ואחר כך יחזור לכנען. פרשת השבוע "ויצא" מתחילה במסעו של יעקב לחרן.

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.
ויִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. (בראשית י"ח, י'-י"א)

פירוש רש"י: “וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא”. לְשׁוֹן מִעוּט: בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב, אֲבָל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכַב בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה (בראשית רבה סח,יא).

יציאה והליכה הן פעולות ערניות ופעילות, בעוד שכיבה היא מצב של פסיביות. רש"י מתעכב על המילה "וַיִּשְׁכַּב", שנראית מיותרת – כבר נאמר כי יעקב לן במקום. למה לפרט שהוא שוכב? הסיבה: עד כה יעקב רגיל ללמוד ולשרת בבית המדרש של עֵבֶר, להיות פעיל, קרוב למורה, מסייע ולומד ממנו. שכיבה לישון היא מצב חדש עבורו – הפסקה מהפעילות והלימוד.

כאשר יעקב יוצא מבאר שבע, הוא עוזב גם את סדר היום המוכר לו – עובר מעולם של לימוד לעולם של עשיה. המעבר הזה יכול להיות מעייף מאוד, ולכן מצוין במפורש כי הוא שכב לישון.
יעקב יוצא מבאר שבע, מבית אביו ומארץ כנען – הארץ שהובטחה לו ולאבותיו. אך האם זו יציאה שהוא בחר בה? לא לגמרי.

יצחק מצווה עליו: “קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ” (בראשית כ"ח, ב') – כלומר, ללכת למקום שבו יוכל להינשא מבנות המשפחה. אך המציאות מורכבת יותר: עשיו כועס עליו, ואולי גם יצחק כועס או מאוכזב. לכן שולחים אותו רחוק מהבית.

יעקב נשלח לבית לבן – משפחה שמוכרת בתחכום וברמאות. קשה לראות בכך שליחות מכובדת; זה דומה יותר לגלות מאולצת, דרך שמטרתה להרגיע את המתח והמריבה בבית. כאשר שני אחים רבים, כמו יעקב ועשיו על הברכות, ומחליטים לשלוח אחד מהם מהבית – בדרך כלל שולחים את מי שנתפס כאחראי יותר או כמי שמרכז המחלוקת עליו.

דיון משפחתי: כיצד יעקב תופס את יציאתו לחרן? נמקו את השערתכם.

כשיש התנגשות בין הרצון הפנימי לעשיה בפועל – נוצרת עייפות. כל זמן שיעקב היה בבית המדרש של עֵבֶר, היה במקום הנוח והטבעי שלו, עוסק בלימוד ופעילות משמעותית, אך כעת יוצא למציאות חדשה, שונה ומאיימת וזה מעייף.

פירוש ילקוט שמעוני:“וִיפְגַּע בַּמָּקוֹם” – ביקש לעבור, ונעשה העולם כותל לפניו.

שיחה משפחתית: מכירים את התחושה שהגענו למקום מסוים ונתקענו? זה מה שקרה ליעקב – הוא יוצא לחרן, אך פתאום העולם נראה בלתי עביר, כמו לנסות ללכת לתוך קיר. שתפו מתי הרגשתם תקועים ואיך הצלחתם "לעבור את הקיר".

אחת הדרכים להתמודדות עם בעיה של תקיעות היא ללכת לישון, להרגיע את עצמנו, לעצום עיניים ולתת לגוף ולנפש להתחיל מחדש, כשנקום נתתבונן בעיניים חדשות על הבעיה ועל הקושי (ניתן לקרוא הסבר הרמב"ם בעניין בבלוג).

יעקב ישן וחולם. וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. (בראשית כ"ח, י'-י"ב)
כשהתורה מספרת על חלום ברור לנו שמדובר בנבואה ולא בסתם מראה אשר כַּחֲלוֹם יָעוּף וְלֹא יִמְצָאוּהוּ וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָיְלָה (איוב כ', ח').

תכונות הסולם

1. סולם לא עומד בפני עצמו, יש להציב את הסולם. מי הציב את הסולם בחלום יעקב?
הרש"ר הירש מפרש את המילה סֻלָּם מהשורש ס.ל.ל, כלומר משהו שעולה, וכן לומד מהמילה מֻצָּב שהקב"ה הציב את הסולם מהשמיים לארץ, כלומר, כדי שיוכלו לעלות בו מהארץ לשמים, ממקום נמוך למקום גבוה. ואומר כך "כלל החיים עלי אדמות, כולל אפוא גם את חיי האדם, גם את חייו הוא, מטרתם איננה במישור – לא מבאר שבע לחרן – אלא תעודתם היא במרום וממרום; כל אשר בארץ מוזמן ומיועד להתעלות למטרה עליונה בשמים…רוחבו של סולם שמונה אלפים פרסאות (מסכת חולין צ"א, ע"ב)".

אם יעקב מרגיש שנעשה העולם כותל לפניו, ואין לו דרך משלו ללכת בה, הנה מגיע חלום הסולם ומראה שגם אם הארץ עצמה שטוחה וחסומה, הרי שדרכו יכולה להיות במישורים נוספים למישור הגאוגרפי של הציר באר שבע – חרן. הסולם נותן את האפשרות לעבור את הכותל ומזכיר ליעקב שדרכו היא תמיד למרום וממרום, כלומר דרך רוחנית-נפשית. רוחבו הפנטסטי של הסולם רומז ליעקב וגם לנו שבכל מקום שבו נפגע (שאליו נגיע, שנרגיש בו תקועים) נמצא הסולם, נמצאת הדרך להתחבר לייעוד שלנו. כדברי הרש"ר הירש "כלומר הסולם מגיע אל מעבר לכל הקשור בעולם התחתון, אך בכל מקום אפשר לעלות אל שלבו הראשון".

דיון משפחתי – למה לדעתכם התכוון הפרשן באומרו "בכל מקום אפשר לעלות אל שלבו הראשון"? ומה יגרום לאדם להעיז לעלות בשלב הראשון של סולמו? היעזרו בשאלות המנחות: מי הציב את הסולם ועל מה הוא נשען, היכן רגליו והיכן ראשו.

2. הסולם מורכב משלבים וממסגרת
לימוד משפחתי – קראו את פירוש הנתיבות שלום (סלונים): "…שענין הסולם מורה על קביעות העבודה של יהודי בעולמו בענייני העולם הזה, שיהודי ימצא תמיד בתוך מסגרת של קדושה בתוך הסולם, שיעלה דרגה אחר דרגה עד וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, אך גם בירידתו יראה להשאר בתוך גבול הקדושה שלא יפול החוצה מהמסגרת של הקדושה". (פירוש נתיבות שלום על הפרשה).

התבוננו בסולם ובחלקיו. שלבים ללא מסגרת לא יחזיקו דבר, ומסגרת ללא שלבים לא תאפשר לאדם לעלות או לרדת בסולם.
כיצד  מגדיר הרבי מסלונים התקדמות, ירידה ונפילה בסולם? מה אנו יכולים ללמוד מזה?



3. טיפוס בסולם נעשה בידיים וברגליים
כדי לעלות או לרדת מהסולם יש צורך בשלוש נקודות מגע בכל רגע נתון – שתי ידיים מחזיקות ורגל על שלב דוחפת בזמן שהרגל השניה מתרוממת, נעמדת על השלב הבא ודוחפת את הגוף כולו הלאה. נלמד מזה "שכאשר יהודי אחוז בתוך מסגרת של תורה, הריהו יכול לעסוק בכל ענייני העולם הזה והם מביאים אותו לוְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (בראשית כ"ח, י"ג)" (פירוש נתיבות שלום).

לימוד משפחתי: יעקב עובר מעולם רוחני של לימוד בלבד לעולם של עשיה, עבודה, נישואין וגידול ילדים. מראה הסולם מלמד אותו שדרך העשיה הוא יתעלה גם ברוחניות.
תנו דוגמאות משלכם לעיסוק בענייני העולם הזה שמביאים להתעלות רוחנית. שכנעו את יעקב שגם בבית לבן הוא יוכל לעבוד את ה' תוך שיהיה טרוד בענייני העולם הזה.




עיקר החלום – הברכות (פירוש הנתיבות שלום)
וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ–לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.
וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.

וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.(בראשית כח, ט"ו)

עד כה עסקנו במראה הסולם, כי חוש הראיה והדמיון מאד חזק מבחינה אנושית. עם זאת עיקר החלום הוא המסר המפורש שיעקב מקבל.
וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו – על מי? על הסולם או על יעקב? מה דעתכם? לפרשנים שונים דעות שונות.

הקב"ה חוזר על הברכות שיעקב קיבל – ברכת הארץ והמשכיות השושלת שלו. למה, לדעתכם?
נעזר במדרש הבא שמופיע במסכת חולין (צ"א, ע"ב): וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. – יעקב רואה את המלאכים עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה (בפוטנציאל הרוחני של יעקב, כפי שיהיה בעתיד, פירוש רש"י), ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה (ביעקב כמו שהוא עכשיו, לבדו, חסר כל, בורח מבית אביו). והם מקנאים ביעקב ו"יורדים" עליו, על הפער בין מי שהוא יכול להיות למי שהוא עכשיו.

בחלום מתגלים רגשות שקשה לנו להכיר בהם בזמן שאנו ערים, וזה גם מה שקורה בחלום של יעקב  – האם המצב הזה של חוסר ביטחון עצמי מוכר לכם?
המשך המדרש:
בחלום, מיד – וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (רש"י: לשומרו). אמר רבי שמעון בן לקיש: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאמרו – כאדם שמניף (במניפה) על בנו (מפני השרב או מפני זבובים מציקים)".
הרש"ר הירש מסביר את החלק הזה של החלום כך:
מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הם שליחי אלוהים במידת הדין "הם רואים כל יש וכל אדם רק כפי מה שהוא ובאשר הוא שם. אולם ה' עומד על ידו, ה' במידת הרחמים. מידה זו מתגלה בעיקר בחינוך האדם והיא רואה לא רק עבר והווה, כי אם צופה כל נעלם ומעצבת עתידות. היא רואה באדם שבהווה את האדם שבעתיד, ואם יש בו שורש וגרעין טוב, היא שומרת עליו ומקדמת אותו".
שיחה משפחתית: המלאכים מודדים את יעקב באופן מאד מדויק שיכול להיות מייאש. הקב"ה מאמין ביעקב, שומר עליו ומגן עליו מהמלאכים!
ספרו על מסע שעשיתם שתחילתו היתה קשה, מה נתן לכם כוחות?

שבת שלום ושמחה מגילי והמשפחה