חיי שרה- רקום בפרשה

יצחק ורבקה נפגשים ומתחתנים בפרשת השבוע, וזו ההזדמנות שלנו לספר ליד שולחן השבת על הזוגות המשפחתיים, כיצד הכירו, וכיצד ראוי להכיר ולבחור בני זוג.

בתקופה של האבות (וגם הרבה שנים לאחר מכן ועד ימינו במקומות מסוימים) היה מקובל שההורי בוחרים את בני הזוג של ילדיהם. אברהם ושרה חיכו לילד במשך שנים רבות. כשיצחק גדל ובגר נפטרה אמו שרה, ואביו שולח את העבד הנאמן שלו להביא ליצחק בת זוג מחרן, היכן שנמצאת משפחתו שממנה מלפני שהגיע לכנען.
שיחה סביב השולחן: איך בוחרים עם מי להתחתן, ומי מחליט ההורים או הילדים?
הפרשה מתארת באריכות כיצד מוצא העבד את רבקה, כיצד מחליט שהיא כלה ראויה ועל האופן שבו הוא נושא ונותן עם המשפחה שלה, כדי להביא אותה ליצחק שנמצא בכנען (אפשר לקרוא על כך כאן וכאן).

איך נפגשתם?

קראו את סיפור פגישתם של עבד אברהם ורבקה עד לפגישה של רבקה עם יצחק – ספר בראשית, פרק כ"ד כולו, 67 פסוקים.
כששואלים זוג "איך נפגשתם" לפעמים מקבלים כמה תשובות, והרבה פעמים שומעים את המשפט"מאיפה להתחיל לספר…?".
נתבונן בסיפור הפגישה של רבקה ויצחק ונראה שהפגישה מורכבת מצעדים רבים. אפשר להתחיל לספר את סיפור השידוך שלהם באברהם שממנה את עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ ללכת לחרן ולמצוא כלה ליצחק. אפשר להתחיל את הסיפור במבחן שעושה העבד ליד הבאר לנערות שבאות לשאוב מים. זה יהיה הסיפור מנקודת המבט של העבד. אפשר לשאול את רבקה והיא תספר על האיש (אברהם מכנה אותו עבד, היא קוראת לו איש) שהיא רק רצתה לעשות אתו חסד, והנה יצאה לה מזה שידוך. אפשר לשאול את מילכה אמא של רבקה, את בתואל אביה ואת לבן אחיה, וכל אחד יספר משהו קצת אחר. ואם נשאל את יצחק, מה הוא יגיד?
רבקה מחליטה להתחתן עם יצחק, אף שמעולם לא ראתה אותו. האם שמעה עליו? האם שמעה על הילד הפלאי שנולד לאברהם ושרה כשהיו זקנים? אפשר לשער. כשבני משפחתה שואלים אותה אם היא רוצה ללכת עם האיש שיקח אותה לכנען להתחתן עם יצחק וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה, היא אומרת מילה אחת – וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ (בראשית כ"ד, נ"ח). מזכירים לכם עוד מישהו שעשה לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אל הלא נודע? זה מסוג הדברים שכשזוגות מספרים את סיפור פגישתם הם אומרים בדיעבד "איזה קטע, כנראה שאנחנו מתאימים, שנועדנו זה לזה".
לסיפור של הפגישה הראשונה של בני זוג תמיד יהיו שתי גרסאות (לפחות), כי מספרים אותו שני אנשים כל אחד מנקודת מבטו, מהמקום הרגשי והנפשי שבו היה באותו הרגע.

יצחק רואה – גְמַלִּים בָּאִים!
הפרשה מספרת לנו את סיפור הפגישה מנקודת המבט של יצחק: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים.
פירוש רש"י: יצחק יצא לָשׂוּחַ – לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ (תהלים קב,א): "יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ"(רש"י)
פירוש רבינו בחיי בן אשר: לָשׂוּחַ — להלך בין השיחים כלומר להשתעשע ולטייל בין האילנות לרוח היום.
פירוש כלי יקר: "…התפלל יצחק על הזיווג בעוד היות אליעזר בדרך, כי (כמו שכתוב בפסוק בתהילים:) "על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא" זו אשה. ולכך הלך להתפלל תפילה זו בשדה. שאם נתן לו ה' השדה המוכן לזריעה ביתר שאת על שאר כל השדות, כמו שכתוב (בראשית כו, יב) "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים". קל וחומר שיתן לו אשה קרקע עולם אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני אלהים, ומיד כאשר התפלל עליה כתיב, "וישא עיניו וירא והנה גמלים באים", כי בשעת התפילה היה נותן עיניו למטה, ומיד אחר סיום התפילה נשא עיניו למעלה וירא כי היה נענה מיד, והנה גמלים באים נושאים את בת זוגו, ומזה למדו שיותר האדם נענה בתפילת המנחה.

לימוד משפחתי: ספרו על "המבט הראשון" של יצחק ברבקה לפי כל פרשן.
נשים לב שיצחק לא יודע מי האשה שתבחר עבורו. יצחק רואה את הגמלים ומזהה שהם של אביו, האם זה אומר השליחות של העבד הצליחה או לא? לפי הפרשנים יצחק רואה "כי היה נענה מיד, והנה גמלים באים נושאים את בת זוגו".

רבקה רואה – אֶת-יִצְחָק!
וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת-יִצְחָק; וַתִּפֹּל, מֵעַל הַגָּמָל.
וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד, מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד, הוּא אֲדֹנִי; וַתִּקַּח הַצָּעִיף, וַתִּתְכָּס.

לימוד משפחתי: שאלו שאלות על שני הפסוקים (דוגמאות: קודם כתוב שרבקה רואה את יצחק, אז למה היא שואלת את העבד מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה?, מה גרם לה ליפול מהגמל? למה להתכסות בצעיף? ועוד ועוד).

פירוש רש"י:
וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק – רָאֲתָה אוֹתוֹ הָדוּר וְתוֹהָא מִפָּנָיו (בראשית רבה ס,טו).
וַתִּפֹּל – הִשְׁמִיטָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ, כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאִתְרְכֵינַת" – הִטְּתָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וְלֹא הִגִּיעָה עַד הַקַּרְקַע. כְּמוֹ: "הַטִּי נָא כַדֵּךְ" (לעיל פסוק יד), "אַרְכַּנִי"; "וַיֵּט שָׁמַיִם" (שמ"ב כב,י), "וְאַרְכֵּין"; לְשׁוֹן מֻטֶּה לָאָרֶץ. וְדוֹמֶה לוֹ (תהלים לז,כד): "כִּי יִפּוֹל לֹא יוּטָל", כְּלוֹמַר: אִם יִטֶּה לָאָרֶץ לֹא יַגִּיעַ עַד הַקַּרְקַע (בראשית רבה ס,טו).

כשקוראים את המילה הָדוּר חושבים על משהו מהודר, יפה, מרשים, יקר (ומה עוד?). כלומר רבקה רואה את יצחק והוא נראה לה מרחוק איש מרשים, גבוה (פירוש שלא ציטטתי), חשוב (שמלאך הולך לפניו, פירוש ילקוט שמעוני).
לפי פירושו של רש"י, רבקה רוכנת קדימה מתוך התרשמות מהמראה של יצחק או רוכנת הצידה על מנת לשאול את העבד מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה, ובכל מקרה היא לא נופלת לקרקע אלא נשארת מֵעַל הַגָּמָל. זה נשמע הגיוני, כי נפילה מגמל יכולה להיות כואבת ואף קטלנית. גמל הוא גבוה מאד, וכדי לרדת ממנו צריך להבריך אותו, לגרום לו לכופף את הברכיים ולשבת עליהן וגם אז צריך עזרה בירידה מהדבשת הגבוהה. כשגמלים הולכים בשיירה הם בדרך כלל קשורים זה לזה וצריך להבריך את הגמל הראשון ואחריו לפי הסדר את כל הגמלים ורק אז ניתן לרדת. הפסוק מתאר "נפילה" מהירה ומיידית, ולכן הפירוש שמדובר ברכינה, נטיה הצידה, מתאים.
ויש עוד פירוש שמסביר את עניין הנפילה מהגמל ומצייר תמונה שמעניקה מימד נוסף לפגישה הראשונה של יצחק ורבקה.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא:
וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק ראתה אותו הדור ותוהה מפניו. יש לפרש הדור (כמו) מעוקל ועקום כמו וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר (ישעיהו מ"ה, ב'). ובלשון רז"ל הדרא דכנתא (כלומר כעין דבר שהוא מסובב, הפוך) והיה יצחק בא מגן עדן שהלך להתרפאות מהחבורה שעשה לו אביו בצוארו בשעת עקידה והיה מהלך עתה וראשו למטה ורגליו למעלה כדרך כל העולין באוב והוא פירוש (המילה) הָדוּר שאמר רש"י.

אולי משום שכל זיווג הוא מיוחד ומיסטי, רואה לנכון רבי עובדיה מברטנורא לצייר לנו תמונת מפגש מיוחדת ומוזרה בין רבקה ליצחק. יצחק הולך בשדה בעמידת ידיים – ראשו למטה ורגליו למעלה. רבקה יושבת על הגמל – גם הרגליים שלה לא מחוברות לקרקע.
כל אחד מהם נושא את עיניו (מרים את מבטו) ורואה את השני: וַיִּשָּׂא עֵינָיו / וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ.
כשראשו של יצחק נמוך -ברור שיראה קודם את הגמלים ורק אחר כך את מי שרוכבות עליהם. כשרבקה רואה את יצחק הפוך היא מטה את עצמה לראות אותו כפי הוא ו"נופלת" תוך כדי שהיא נשארת מֵעַל הַגָּמָל.
ואולי יצחק, שעבר את העקידה, שביקר בגן עדן, לא רואה את העולם כפי שאנחנו רואים אותו, ולכן ללכת ישר או הפוך זה לא כל כך משנה, כמו אדם מאוהב, שרואה במושא אהבתו מה שהוא בוחר לראות. כך יצחק מתהלך בעולם עם הקשר המיוחד שיש לו לקב"ה, וזה מה שרבקה רואה, והיא רוצה להתחבר לזה, להבין את זה והיא…מטה את ראשה שיהיה גם הוא הפוך, אולי אפילו זה מצחיק אותה, ונופלת תוך שהיא נשארת על הגמל. סביר להניח (אם כי שום דבר לא סביר בתמונה הזו) שכל זה נמשך לרגע אחד…יצחק מתיישר, וגם רבקה מזדקפת, והנה רבקה נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו (יבמות ס"ג, א').
את הפירוש של ברטנורא שמעתי כבר לפני כמה שנים, לא משמו, ולקח לי זמן להתחקות אחריו. ההסבר שיצחק היה בגן עדן כדי להתרפאות הוא פנטסטי, ונשאלת השאלה מה ניתן ללמוד ממנו. אולי כנגד הדרך שעשתה רבקה מבית אביה, להיות גומלת חסדים ראויה לבית אברהם ושרה, עושה יצחק דרך מרפאה מחווית העקידה, כדי להגיע מוכן נפשית להמשך תפקידו כיורשם הרוחני של אביו ואמו.
אולי הסיפור מסמל את התחושת העל-זמן ועל-מקום שמאפיינת את המרחבים הרוחניים שבהם מתרחשת ההתקשרות הזוגית העמוקה (שהמילה הכי פשוטה לתאר אותה מכונה בשפתנו "אהבה"), כך מסביר החיד"א את הפירוש הזה.

ומה דעתכם?