איור: עינבל ויסמן
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית א',א')
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִתְּנָה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה וְהֵן חֲקוּקִין בְּעֵט שַׁלְהֶבֶת עַל כֶּתֶר נוֹרָא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבְשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם יָרְדוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה אוֹמֵר לְפָנָיו בִּי תִּבְרָא אֶת הָעוֹלָם וְזֶה אוֹמֵר לְפָנָיו בִּי תִּבְרָא אֶת הָעוֹלָם.
בַּתְּחִלָּה נִכְנַס תָּי"ו לְפָנָיו וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּבְרָא בִּי אֶת הָעוֹלָם, (כיוון) שֶׁבִּי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה".
הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר, לָאו, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת בְּךָ רֹשֶׁם עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט, ד) "וְהִתְוִיתָ תָּו" (סימן קלון), מִיָּד יָצָא מִלְּפָנָיו בְּפָחֵי נֶפֶשׁ (מאוכזב).
וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס שִׁי"ן וְכֵן כָּל אוֹת וָאוֹת.
וְאַחֲרֵי כֻּלָּן נִכְנַס בֵּי"ת וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּבְרָא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם (תהלים פט, נג) "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן".
הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵן (כן), בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה'. מִיָּד קִבְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא בוֹ אֶת הָעוֹלָם בְּבֵי"ת, שֶׁנֶאֱמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא".
וְאָלֶ"ף, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקִּבֵּל (מישהו אחר) מִמֶּנּוּ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם עָמַד לוֹ לְצַד אֶחָד וְשָׁתַק, עַד שֶׁקָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: אָלֶ"ף, מִפְּנֵי מָה אַתָּה שׁוֹתֵק וְאֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי כְלוּם?
הֵשִׁיב אָלֶ"ף וְאָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לוֹמַר לְפָנֶיךָ כְּלוּם, שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת מְחֻשָּׁבִים בְּמִנְיָן מְרוּבֶּה וַאֲנִי בְּמִנְיָן מוּעָט, בֵּי"ת בִּשְׁתַּיִם, גִּימֶ"ל בִּשְׁלשָׁה וְכֵן כֻּלָּם, וַאֲנִי בְּאֶחָד.
הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ, אָלֶ"ף, אַל תִּתְיָרֵא, שֶׁאַתָּה רֹאשׁ לְכֻלָּן כְּמֶלֶךְ, אַתָּה אֶחָד וַאֲנִי אֶחָד וְהַתּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי עָתִיד לִתֵּן בְּךָ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". (ילקוט שמעוני בראשית א')
לימוד משפחתי:
התורה מתחילה באות ב', במילה "בראשית".
מה דעתכם? מדוע התורה לא מתחילה באות א'?
קראו את המדרש וחשבו – האם הוא מובן לכם? נסחו כמה שיותר שאלות, כמו בלשים, כדי להבין מה המדרש מנסה ללמד – למה חשוב באיזו אות מתחילה התורה? אנחנו רגילים לצטט את הא'-ב' כאשר מתחילים מא', במדרש האותיות נפגשות עם הקב"ה לפי תור שמתחיל מהאות ת', שהיא האחרונה בדרך כלל. רגע, מה זה אומר "אחרונה", האם יש סדר לאותיות?
רמז: האות א' מתייחסת לגימטריה, הערך המספרי של כל אות. הערך של ת' הוא 400, והערך של א' הוא 1.
עוד נושא למחשבה -כשהאות ת' (וגם שאר האותיות במדרש המלא) מנמקת למה היא ראויה להיות האות הראשונה על ידי ציטוט פסוק חשוב שמתחיל באות ת' "תורה ציוה לנו משה" (עוד שאלה בסוגריים – זה פסוק מהפרשה האחרונה בתורה, האם זה בכוונה או במקרה?), הקב"ה מביא פסוק שמתחיל באות ת' שמתאר מצב הפוך – אנשים שלא קיבלו עליהם את התורה.
כשהאות ב' מנמקת את רצונה להיות האות שפותחת את התורה היא גם מביאה פסוק והפעם הקב"ה לא עונה לה בפסוק, אלא מקבל את ההצעה שלה. מה ההבדל בין ההצעה של האות ת' להצעה של האות ב', לדעתכם?
לסיום, משחק!
1. אחד מבני המשפחה בוחר אות (כמו שבוחרים ב"ארץ עיר", הוא אומר בשקט, בלב, את האותיות ואז עוצרים אותו).
2. כעת, לפי תור, כל אחד מבני המשפחה צריך לומר מילה אחת חיובית (כמו תכונה) שמתחילה באות הנבחרת.
3. הסבב ימשיך, עד שאחד מבני המשפחה לא ימצא מילה לומר.
4. בחרו אות חדשה והמשיכונשים לב שהרבה מילים משמעותיות וחשובות מתחילות באות א':
אלוהים, אהבה, אמא, אבא, אחים, אחיות, אויר, אוכל, אש, אחריות, אומץ, אחד, אנושות, אוצר, אור, אושר, אמת.
שבת שלום מגילי והמשפחה
לקבלת התכנים בקבוצת וואטסאם הכנסו: https://chat.whatsapp.com/LTYUgn19uXXJVenBPWBMH1?mode=ac_t
או סרקו:
שולחן ערוך לפרשה 
