האזינו – רקום בפרשה

איור: עינבל ויסמן


לקבלת הקובץ ללימוד משפחתי בוואטסאפ הצטרפו לקבוצה השקטה: .https://chat.whatsapp.com/LTYUgn19uXXJVenBPWBMH1?mode=ac_t



וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן:
ויְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל:
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת-בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (דברים ל"ב, מ"ד-מ"ו)

שִׂימוּ לְבַבְכֶם – פירוש "שים לב לדבר": לכוון בהתמדה ובכובד ראש את כל הדעת הפנימית על מנת להשיג עניין. (פירוש הרש"ר הירש על הפסוק)

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם – צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בֶּן אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ" וְגוֹמֵר (יחזקאל מ,ד). וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה תַּבְנִית הַבַּיִת, שֶׁהוּא נִרְאֶה לָעֵינַיִם וְנִמְדָד בְּקָנֶה, צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִין לְהָבִין; דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּהֲרָרִין תְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אֲשֶׁר תְּצַוֻּם  – אמר להם: צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי, אף אתם צריכים להחזיר טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם. מעשה שבא רבינו מלודקיא, ונכנס ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בן יהודה וישבו לפניו. אמר להם קרבו לכם, צריך אני להחזיק טובה לבניכם שיתקיימו את התורה אחריכם. אילו אין משה גדול, ואילו אחר, וקבלנו תורתו, ולא היתה תורתו שוה – על אחת כמה וכמה! לכך נאמר אֲשֶׁר תְּצַוֻּם: (מדרש ספרי)

רעיונות לשיחה סביב שולחן השבת:

חיבור אישי – נשים לב לדרך שעושה משה מאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ועד ויְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים. משה שהתחיל את דרכו כלֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי, הוא איש שאומר ומלמד את בני ישראל ואף מצווה אותם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל-הַדְּבָרִים.
מה אתם יודעים על ההתפתחות של משה כנביא וכשליח ה'? ומה ניתן ללמוד מכך על השליחות של כל אדם בעולם הזה, לדעתכם?

לימוד – מדרש ספרי מלמד אותנו במה כרוכה תשומת הלב הנדרשת מלומדי התורה – צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה. בהמשך המדרש משווה בין תשומת הלב הנדרשת מהבנה של משהו מוחשי כמו בניין המקדש לעומת דברי תורה (הלכות ולימוד פנימיות התורה) שהם דברים מופשטים יותר. פרופ' סטיבן פראד מפרש שהמדרש מכנה את דברי התורה כַּהֲרָרִין תְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה, כלומר שבריריים, כיוון שהם תלויים בתשומת הלב ובעיקר במסירות של האנשים ללמוד וללמד אותם, לעומת בית המקדש עצמו שהיה בניין מוחשי וחסון. עם זאת הוא מסב את תשומת לבנו לכך שבית המקדש עצמו חרב, אבל לימוד התורה עבר מדור לדור, ומעלה את השאלה – מה עמיד יותר בניין או לימוד? מה דעתכם?

הרחבה – אֲשֶׁר תְּצַוֻּם – מעתה משה לא ילמד עוד את התורה לבני ישראל והאחריות ללימוד התורה והעברתה לדורות הבאים עובר ל…הורים. ההורים ילמדו את ילדיהם, והילדים שיגדלו ויהפכו להורים ילמדו את התורה  את הילדים שלהם, מאז הכניסה לארץ ועד היום והלאה. אנחנו זוכרים את התורה כי משה לימד אותה ומסר אותה הלאה. וכל חוליה בשרשרת "מקיימת את התורה" על ידי כך שכל דור מלמד את הדור הבא. האם זה מזכיר לכם משנה מסוימת? רמז: פרקי אבות פרק א' 🙂
ממי אתם לומדים תורה ואת מי אתם מלמדים? שתפו זה את זה גם ילדים יכולים ללמד תורה! אפשר ללמד אחים צעירים או ללמד משהו שאתם למדתם ואחרים עדיין לא.

                                                                      שבת שלום מגילי והמשפחה

כתיבת תגובה