פרשת וזאת הברכה
את פרשת וזאת הברכה לא קוראים בשבת כמו את שאר הפרשות.
את פרשת וזאת הברכה קוראים בחג שמחת תורה, וכיוון שזו הפרשה שמסיימת את הקריאה בתורה, מיד מתחילים לקרוא בספר בראשית את פרשת בראשית – סוף זה תמיד התחלה…
זו פרשה שהפרושים והשיעורים עליה נבלעים בתוך דברי התורה של חגי תשרי – ראש השנה, יום כיפור וסוכות.
בתצוגת השולחן בחרתי לשלב את הפסוק מהפרשה "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב" – פסוק שמשמעותו היא שהתורה ירושתנו, היא מה שקיבלנו מהקב"ה וגם ממשה, שממנו אנו נפרדים באופן סופי עם סיום הקריאה בתורה. לכן התורה נמצאת במרכז השולחן, מוקפת באנשים, ומשה עומד בנפרד – כי משה נפרד מאתנו ומת בסיום הפרשה.
מסביב לבובת ספר התורה הצבתי בובות אנשים, והשתדלתי שיהיו מגוונות, על מנת להביע את הרעיון שהתורה שייכת לכולנו,וכל אחד ואחת מאתנו שונים זה מזה. העמידה מסביב במעין מעגל מציינת שאין מי שהתורה שייכת לו יותר מאשר לאחר, וכן מזכירה לנו את מנהג ההקפות בבית הכנסת בשמחת תורה (אפשר לכתוב בגוגל "הקפות שמחת תורה", למי שלא מכיר את המנהג).
ח-ז-ק ח-ז-ק ו-נ-ת-ח-ז-ק !
שולחן ערוך לפרשה 