הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (דברים לא, יב).
פרשת וילך היא פרשה קצרה מאד, בסך הכל שלושים פסוקים. זו פרשת הפרידה של משה מעם ישראל.
בפרשה זו משה מצווה את עם ישראל על מצוות הקְהֵל. מצווה להתאסף כל העם בעליה לרגל בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה ולשמוע קריאה בתורה (עוד על מצוה זו בדברים שכתבתי בשנה שעברה).
למעמד הקהל מגיעים כולם, והתורה מפרטת – האנשים, הנשים, הטף והגֵר.
מפרש האבן עזרא: למען ילמדו. גם בשבת.
כלומר גם בשבת יש מצווה על כולם להתאסף ולקרוא, לשמוע וללמוד דברי תורה. אנו עושים זאת בבית הכנסת בתפילה ובקריאת התורה.
הפרשן רש"י מפרט: והטף. למה באו (חגיגה ג) לתת שכר למביאיהם.
ברור לנו שגברים ונשים מצווים להגיע
לבית הכנסת, אך מה הטעם להביא את הטף, את הילדים.
קודם כל זה ברור שאם גם הגברים וגם הנשים מגיעים לבית הכנסת, אז הם יביאו אתם את
הילדים שלהם, נכון?
(אולי זה לא מובן מאליו, אולי היה מקום לחשוב שהגר אשר בשעריך, אולי העובדים הזרים של ימינו, ישכרו על מנת לשמור על הילדים שלא יפריעו למעמד התפילה והלימוד של הבוגרים?).
רש"י מצביע על עניין מהותי – הטף שבא למעמד הקהל בא משום שיש ציווי להביאו, ולא משום שלהורים אין בייביסיטר 😊
והשאלה שרש"י עוסק בה היא למה
מביאים את הילדים למעמד הקהל, ובימינו – לבית הכנסת.
תשובתו – לתת שכר למביאיהם. מהו השכר של ההורים המביאים ילדים לבית הכנסת?
הרי פעמים רבות בגלל הילדים ההורים לא יכולים להתרכז בתפילה או בקריאת התורה…
דיון משפחתי – מה עושים בבית הכנסת?
הורים – מה אתם עושים בבית הכנסת?
ילדים – מה אתם עושים בבית הכנסת?
הורים – האם בילדותכם הלכתם לבית הכנסת, ומה עשיתם שם?
נראה שלכל אחד יש פינה משלו בבית הכנסת. יש מי שמעדיף לפגוש אנשים-חברים. יש מי שמעדיף את התפילות בלחש ומי שמעדיף את השירה בקול ביחד, ויש את מי שיושב ומקשיב, ואת מי שיושב ומסתכל.
הסביבה שבה אנו נמצאים משפיעה עלינו בכל גיל, ולכן אין גיל שממנו מתחילים להגיע לבית הכנסת. החוויה של בית הכנסת היא חוויה בכל החושים, ובכל גיל ובכל שלב בחיים היא נקלטת.
פירוש ה"שפת אמת": ועל זה הקושיא: טף למה באין? כי בשכר טירחא שלהם אין תועלת.
ועל זה התשובה – לתת שכר. כי טרחת האב ורצונו להמשיך את טפיו לעבודתו יתברך הוא גורמת שכר שיתן השם יתברך הארה לבניו.
כלומר ההורים טורחים להביא את ילדיהם לבית הכנסת, ושכרם הוא שהקב"ה נותן רצון וחשק ללימוד תורה ודבקות בה' – לילדיהם.
כשהילד רואה את הטרחה של ההורים –
*לקום בבוקר לתפילה, במקום להישאר במיטה ולהמשיך לישון עד מאוחר
*להתלבש יפה בבגדי שבת (ונעלי שבת ותסרוקת של שבת ותכשיטים 😊 )
*להכין קופסת פירות/ממתקים לבית הכנסת
הילד מבין שזה משהו חשוב, הילד מפנים שזו התורה שלו. יש גיל חיוב במצוות, אבל אין גיל לאמונה ולבטחון בה'.
שבת
שלום מגילי והמשפחה
שולחן ערוך לפרשה 