פרשת קדושים

הפרשה סובבת סביב הציווי " קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". קדושה היא היכולת של האדם לפעול ולעשות  תוך חיבור אותנטי לייעודו ולאלוקי. בפרשה מפורטות מצוות עשה ולא תעשה רבות, אשר מתאימות למצבים שונים בחיי היום יום שלנו. היום יום מגוון, ובני האדם הם בעלי יכולות מגוונות ולכן מצווה ה' את האדם מצוות רבות בהן ינהג, על מנת שישאר מיוחד.

המצוות והמעשים הנובעים מקדושה כזו הנן בחלקן מצוות הקשורות להימנעות מפשעים – לא תגנוב. מצוות שבלב: כדוגמת לא תקום ולא תטור. מצוות הנוגעות לאופי העשיה כגון: והדרת פני זקן, אופני אכילת קרבנות. וחלקן כל כך מיוחדות והן למעלה מטעם ודעת כמו מצוות כלאיים ושעטנז.  

לב הפרשה נמצא במילים "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" (ויקרא יט, יח).

במאמר זה אציע כמה פעילויות בנושא הציווי "ואהבת לרעך כמוך".

1. דיון בשולחן השבת על משמעות המילים "ואהבת לרעך כמוך" (מתאים לילדי בית הספר היסודי ומעלה):

המילה ואהבת מופיעה ארבע פעמים בתורה:

פעמיים בפרשת קדושים:

אהבה לרֵע –  לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה

כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם

ופעמיים בספר דברים:

אהבת ה' – וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ (דברים, ו)

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל-הַיָּמִים (דברים יא)

לדיון –כיצד אנו משתמשים בפועל א.ה.ב בחיי היום יום?

המילה לרעך  מופיעה בתורה שלוש פעמים:

פעם אחת בפרשת קדושים:

לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה

ופעמיים בעשרת הדברות פעם אחת בספר שמות ופעם נוספת בספר דברים:

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ (שמות כ)

וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ (דברים ה)

לדיון –ישנו איסור לחמוד את ששיך לאחר וכן יש לאהוב את האחר, ושתי ההוראות משתמשות באותה המילה. מה אפשר ללמוד מכך?

המילה כמוך מופיעה שבע פעמים בתורה:

אין כמו יוסף: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת אֵין-נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ (שמות מא)

יוסף הוא כמו פרעה (?) : וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה (שמות מד)

בפרשת קדושים: לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה

כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם

מנוחת העבד כמנוחת האדון: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ (דברים ה)

נביא הוא אדם מישראל: נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ (דברים יח)

אין עוד עם כמו עם ישראל: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ

לדיון – מה המשמעות של כמוך/אין כמוך.

לאחר שחקרנו ודרשנו את המילים, נבדוק מה קורה כאשר מחברים אותן יחד – "ואהבת לרעך כמוך".

• משחק – ואהבת לרעך כמוך (ילדי הגן ומעלה)

ההורים מספרים את הסיפור הבא:

אני רוצה לספר לכם מה קרה אתמול בגן שולי. יואב, יובל, יוגב ותמר בנו יחד מגדל בפינת הקוביות. מגדל גבוה, יפה, מכל הקוביות, עם קשת למעלה, ומשולשים בצדדים, ובובות קטנות יושבות למעלה ומשקיפות על הילדים. תמר הלכה לקרוא לגננת שתבוא לראות את יצירת הפאר. בינתיים נכנס לגן בריצה דביר וצועק בהתלהבות "על עץ התות כבר יש תותים! ואמא שלי תקטוף לכל מי שרוצה תות! כדאי לכם!", דביר אומר את המילים "כדאי לכם!" ובום! הרגל שלו נתקלה במגדל הקוביות, והכל התפרק.

יואב, יובל ויוגב המומים "מה קרה למגדל שלנו. תמר והגננת מגיעות – איפה המגדל שסיפרת לי עליו, שואלת הגננת? ודביר? אוי דביר, מה יהיה עכשיו? מה יגידו החברים?

רגע, לפני שהם פותחים את הפה ומדברים, נכנסים שלושה אוהבים:

ראשון נכנס ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ואומר– אני רואה ילד שנכנס לגן עם הרבה שמחה והתלהבות, כל כך הרבה התלהבות ושמחה, שהמגדל נפל, בלי כוונה. ילד שרוצה לחלוק את המתנה הטעימה של עץ התות עם החברים, מהר מהר לפני שיגמר, אולי רץ מהר מידי, אולי המגדל בדיוק התנדנד…את המגדל אפשר לבנות מחדש, את התות אפשר לאכול עכשיו, מה תגידו ילדים?

שני נכנס ר' זושא מאניפולי ואומר– איזה ילד דביר, כולו שמחה בבוקר, אהבת הטבע בעורקיו זורמת, בדרך לגן ראה את עץ התות מניב, ורץ מיד כדי לספר לחברים. איזה ילד זה שמסתכל בבוקר מה התחדש בעולם, שמחת חיים והתלהבות מביא לגן, איזה ילד מתוק, שרוצה לחלוק את התות עם כולם?

שלישי נכנס האדמו"ר הזקן – עומד מסתכל. חברים, קוביות, דביר ותות.

פתאום דביר מרגיש משהו עמוק בלב. בתוך ההתלהבות מהתות, הוא עשה טעות, בלי להתכוון, ממש תקלה, הוא הרס לחברים את מגדל הקוביות. התלהבות ושמחה זה נהדר, וגם זהירות זו מידה טובה.

פתאום נהיה הכל פשוט.

שלושת האוהבים יוצאים.

(בהשראת שיעור לפרשת השבוע מאת הרב איל ורד)

דיון עם הילדים:

מה לדעתכם יקרה בגן

מה יגידו החברים?

מה יעשה דביר?

מה תגיד הגננת?

ומה יקרה עם עץ התות?

ההורים יתייחסו בדיון עם הילדים לשלוש הדרגות השונות של "ואהבת לרעך כמוך":

ר' לוי יצחק מברדיצ'ב – מתייחס למעשה של דביר, מדגיש את הצדדים הטובים ומלמד עליו זכות

ר' זושא מאניפולי – רואה רק את הדברים הטובים

האדמו"ר הזקן – בכוח ההתבוננות שלו גורם לדביר לרצות לתקן את מה שהתקלקל.

• כל התורה על רגל אחת – פעילות לכל המשפחה

מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד, שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי,

אָמַר לוֹ: גַּיְּרֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת.

דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ.

בָּא לִפְנֵי הִלֵּל – גִּיְּרוֹ.

אָמַר לוֹ: "מָה שֶׁשָּׂנאוּי עָלֶיךָ לֹא תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ" – זוֹהִי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהַשְּׁאָר פֵּרוּשׁ הוּא – לֵךְ לְמַד.

(על פי מסכת שבת לא)

כשאנחנו מבקשים "תסביר לי על רגל אחת", אנחנו מתכוונים להסבר קצר וממוקד שמתמצת את העיקר.

כל פסוקי התורה שווים בחשיבותם, כי כולם נאמרו על ידי ה' והכל בבחינת תורת ה' תמימה. עם זאת יש בתורה פסוקים המייצגים ערכים כלליים יותר, ערכי יסוד, אשר הם המפתח לתורה כולה. התורה מחולקת לחמישה חומשים. בכל חומש ישנו פסוק שהוא "כלל גדול בתורה" (הרב גינצבורג).

חשבו יחד ונסו למצוא איזה פסוק הוא הפסוק העיקרי של כל חומש. שכנעו זה את זה.

ראוי שנלמד את כל התורה בעל פה, אך זו משימה קשה מאד. עם זאת נוכל ללמוד קטעים עיקריים ממנה. אלו קטעים אתם כבר יודעים בעל פה? (דוגמא: קריאת שמע, שירת הים, פרשת האזינו)

הנה הפסוקים מכל חומש האם תוכלו לעמוד על רגל אחת ולומר את כולם בלי ליפול?

ספר בראשית פרק א פסוק א:

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ

ספר שמות פרק כ פסוק ב:

אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ. 

ספר ויקרא פרק יט פסוק יח:

לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

ספר במדבר פרק ו פסוקים כד-כה:

יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. 

ספר דברים פרק ו פסוק ד:

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל:  יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד

שבת שלום ובהנאה מגילי והמשפחה