פרשת חיי שרה

תמונת השולחן מראה את ההזמנה לחתונה של הזוג כ"ץ לפני כמה וכמה שנים 🙂
בחרנו לשים את ההזמנה על השולחן, כיוון שבשבת חפציך אסורים וגם לחשוב חשבונות" אבל "הרהורים מותרים ולשדך הבנות"…
יצחק ורבקה נפגשים ומתחתנים בפרשת השבוע, וזו ההזדמנות שלנו לדספר ליד שולחן השבת על הזוגות המשפחתיים, כיצד הכירו, וכיצד ראוי להכיר ולבחור בני זוג.

השבת גם נציין את יום פטירתה של סבתא אסתר.
כשלמדתי את פרשת השבוע הרהרתי בנקודות המשיקות בין סיפור זיווגם של יצחק ורבקה וסיפור היכרותם של סבא מוטק'ה וסבתא אסתר זכרם לברכה. יום השנה לפטירתה של סבתא אסתר חל היום.

בפרשת השבוע אליעזר העבד של אברהם אבינו, נאמן ביתו, נשלח לחרן להביא כלה ליצחק מבנות המשפחה. כשאליעזר מגיע לחרן הוא מחכה ליד הבאר ומחליט על קריטריון לנערה הראויה ליצחק:
וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה–אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי.
וזה אכן מה שקורה. מגיעה נערה, ועושה את מה שהוא מבקש בחן ובזריזות, וכאשר הוא מברר מאיזו משפחה היא,מתברר שהיא ממשפחתו של אברהם שבחרן.

אנו רואים שבבחירת הכלה ליצחק יש שילוב של השתדלות – (אליעזר מגיע עד חרן, הוא מנסח קריטריונים ריאליים), ושל התערבות אלוקית (ואם נערה אחרת היתה מקדימה את רבקה?).

סבתא אסתר וסבא מוטק'ה נפגשו בקורס מקצועי בירושלים. שניהם גרו באזור גוש דן ונסעו, כל אחד מטעם עבודתו, להשתלמות בירושלים. סבתא אסתר הצטרפה ברגע האחרון, כמחליפה של עובדת שחלתה.
ביום הראשון של ההשתלמות סבתא אסתר שמה לב לבחור שיושב וראשו בין ידיו. היא ניגשה אליו ושאלה אותו מה שלומו. הוא ענה שיש לו כאב ראש והיא נתנה לו כדור משכך כאבים שהיה לה בתיק.
מאז הם הפכו לזוג לשנים רבות.
נשים לב לחלקים של ההשתדלות האישית ושל ההשגחה הפרטים 🙂

למיטיבי לכת – לימוד נוסף לפרשת השבוע:

וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים;

וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל 

                                                               (בראשית כד,א)

ה"נתיבות שלום" לפרשה:

על ידי החסד ממשיכים את "נסיך ונפלאותיך שבכל יום" (מברכת ההודאה),

 וממתיקים כל הגזרות, שהחסד הוא יסוד בנין העולם,

וכמו בכללות העולם, כן גם בכל אדם,

שהוא עולם קטן בפני עצמו, על מדת החסד יבנה עולמו.

שואלים המפרשים השונים למה הכוונה שאברהם זקן "בא בימים" ביטוי שלא נאמר על האבות האחרים יצחק ויעקב.  אומר מרן הרב מקוברין שיום שיהודי אינו עושה בו חסד – לא נחשב ליום בחייו. מידתו של אברהם היא מידת החסד, זה מה שאברהם עושה – חסדים. ולכן נאמר עליו "בא בימים" שבכל ים בחייו היה עושה חסד.

עשיית חסד זו מצוה ששונה שאר המצוות. רוב המצוות אם עושים אותן ותוך כדי חושבים על דברים אחרים או עם כוונות לא מתאימות, אז העשייה שלהן חסרה, דוגמא: לברך את ברכת המזון בסיום הארוחה ותוך כדי איזה משחק אשחק במחשב. עשיית חסד כשדעתנו מוסחת – נחשבת מצווה שלמה! כי המבחן הוא אם האדם עשה או לא עשה. זה דבר מאד חשוב, מלמד אותנו בעל ה"נתיבות שלום" הרבי מסלונים, כיוון שאדם חייב לעשות בכל יום לפחות מצווה אחת בשלמות. לכן, אם אדם עושה חסד, הרי שבאותו היום הוא עשה מצווה אחת בשלמות!

לעשיית חסד בכל יום יש תכונה מאד מיוחדת (על פי ה"נתיבות שלום"), היא מדבקת. כמו שאדם חולה ח"ו יכול להדביק אחרים במחלה שלו, כך אברהם אבינו היה "והיה ברכה" – מי שהיה רואה אותו היה מתברך, היה נדבק  במידת החסד שלו.

החסד בונה את העולם, שנאמר: כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם (תהילים פט,ג).

יש אינספור דרכים לעשות חסד, וכל אדם הוא עולם קטן בפני עצמו. כשאדם עושה חסד הוא בונה את העולם וגם את עצמו.

ליד שולחן השבת נחשוב על דרכים לעשיית חסד.

בדור שלנו יש הרבה אנשים בודדים. אפילו שיש רשתות חברתיות, וטלפונים לכולם, עדיין יש הרבה אנשים שאף אחד לא ממש מקשיב להם, מבקר אותם, משתף אותם ומתעניין בהם. השבת אני זוכרת בגעגועים את סבתא אסתר, סבתא שלי, שנפטרה לפני שנתיים. סבתא אסתר ואני היינו ממש חברות, וכל ערב הייתי מתקשרת אליה ואומרת לה כמה מילים. עדיין קורה לי מידי פעם שאני רוצה להתקשר לסבתא ולספר לה משהו. סבתא תמיד חשבה שאני עושה איתה חסד, כשאני מתקשרת ומדברת איתה בסוף כל יום, והיא לא הבינה שהיא עושה אתי חסד ועוזרת לי לבנות את העולם הקטן שלי.

                                                                                    שבת שלום ושמחה, מגילי והמשפחה