פרשת שופטים

מדרש תמונה: בדרך כלל אני עורכת את השולחן לשבת בבית שלי עם הילדים. הפעם ערכתי את השולחן בחצר בית הכנסת בבוקר יום שישי עם ילדי השכונה. יש לנו חבורה לומדת – ואנחנו לומדים יחד את פרשת השבוע וגם סדרה של מפגשים על מצוות "ואהבת לרעך כמוך". החופש הגדול הוא החופש להיות אותנטי לעשות את מה שלבך חפץ באמת, שזוהי עבודת ה' והביטוי הייחודי של החלק האלוקי שבכל אחד ואחת מאתנו. זכיתי ללמוד וללמד יחד עם חבורת ילדי השכונה. הרי לכם מקצת השערים שהכנו תוך כדי לימוד ומשחק וחקירה להכרת השופט והשוטר הפנימי שבכל אחד ואחת מאתנו.

הפסוק הפותח את הפרשה מדבר על מינוי שופטים ושוטרים, אחת המצוות שבני ישראל יקיימו כאשר יכנסו לארץ.

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק. (דברים טז, יח)

בעבר ישבו השופטים בשערי העיר כדי לשפוט, זה היה המקום המרכזי. הרבי מליובביץ' מלמד אותנו, שגם לאדם עצמו יש שערים, כיוון שגם האדם עצמו הוא עולם קטן. "השערים" באדם, לפי הרבי הם הפתחים שבפנים – עיניים, אוזניים, נחיריים ופה (כמורה בשיטת פאולה אני חושבת שבהחלט ניתן להתייחס גם לסוגרים התחתונים בהקשר של הפרשה שלנו). (מבוסס על שיחה מליקוטי שיחות לד)

עיניים – על מה אנחנו מסתכלים. איזה מבט אנו נותנים- האם מבט אוהד או עוין, ביקורתי או מקשיב? האם יש לנו עין טובה או רעה?

אוזניים – לאלו דיבורים אנו מקשיבים? למי אנחנו נותנים להשפיע עלינו? שימו לב שיותר קשה להימנע מלשמוע דברים, כי אין ממש דרך מוצלחת "לסגור" את האוזניים. אם כך, לכתחילה כדאי לנו להימצא במקום שבו לא נהיה חשופים לשמוע דברים שאיננו רוצים לשמוע, כמו מקום של אנשים שמרכלים ואומרים לשון הרע.

פה – מה אני אומרת? אלו קולות אני משמיעה? איזה העוויות אני עושה? לפעמים חיוך זה חסד גדול, לפעמים מילה אחת היא עלבון איום.

נחיריים – למה הכוונה לדעתכם בשמירה על הנחיריים? האם אפשר להימנע מלהריח משהו? האם אפשר להשתדל להריח משהו טוב? ואיך זה קשור לשופט ולשוטר הפנימי?

אם כך, כל אדם צריך להציב לעצמו שופט ושוטר. שופט – שיקול דעת  להבחין בין טוב ורע, זו התורה. שוטר – הכוח והיכולת להוציא לפועל את החלטת השופט.
ליד שולחן השבת נחשוב מה קורה אם יש רק שופט – רק החלטה, ואין שוטר – אין ביצוע.

מה קורה אם יש פעולה ללא שיקול דעת מקדים (דוגמא: כשאנחנו עושים משהו רק כי "כולם עושים ככה").

נקרא ליד השולחן את המשל של שלמה המלך על הנמלה והשופט והשטר הפנימיים:
"לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ"

ומהו "ראה דרכיה וחכם" רבנן אמרי  (אמרו) ראה דרך ארץ שיש בה שבורחת מן הגזל.

אמר רבי שמעון בן חלפתא: מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה. באה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה.

 ראה חכמה שיש בה וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה מבריה ולא שופט ולא שוטר יש לה, שנאמר "אשר אין לה קצין שוטר ומושל". אתם שמניתי לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה שתשמעו להן הוי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ": (דברים רבה ה,ב)

קשה להתעלם מהאירועים שקרו השבוע, ולכן אני מצרפת קטע קצר ללימוד משפחתי:

הציווי של התורה ברובד הפשט הוא שנמנה שופטים ושוטרים על מנת ליצור חברה שיש בה משפט צדק.
הרבי מסלונים מרחיב את משמעות הפסוק לכך שכל אחד מקיים בתוכו שוטר ושופט המכוונים אותו במעשיו. זה אחד המאמרים שנגישים לקריאה משפחתית ומעודדים אותנו לשיחה על רצונות וגבולות, על בחירות טובות ובחירות רעות, וכמובן על היחסי החוץ והפנים שבין אדם לבין עצמו ובין אדם והחברה שבה הוא חי ועד הבריאה כולה.

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק (דברים טז', ח')

בכל שעריך – שכל פעולה שאדם עושה קדם לה הרצון לעשות פעולה זו, ומחשבה זו היא בחינת השער לפעולה.

ועל זה מזהירה התורה – שכאשר מתעוררת מחשבה רעה אצל יהודי ועולה ברצונו לעשות מעשה שאינו הגון, הרי בתחילה אין זו אלא מחשבה, ואם אינו מסלקה מדעתו מעמיק בו הרצון יותר ויותר עמוק עד שמגיע למעשה.

(נתיבות שלום לרבי מסלונים לפרשת שופטים)

שבת שלום מגילי והמשפחה