פרשת מקץ

 וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל-תִּירָאוּ,

אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם

נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם

כַּסְפְּכֶם, בָּא אֵלָי;                       (בראשית מג,כג)

אבן עזרא:

נתן לכם מטמון. יתכן שהיה לאדם מטמון בביתו ושכחו כאשר שמו באוצר ויצא בגורלכם כי כספכם בא אלי

האוצר מתחת לגשר (מאתר "זושא" http://www.zusha.org.il)

כמה פעמים חלם ר' אייזיק כי עליו לנסוע לעיר פּרַאג, ושם סמוך לחצר המלך מתחת לגשר, עליו לחפור

באדמה, ואם יעשה כן ימצא אוצר גדול ויתעשר.

נסע ר' אייזיק לפראג והלך אל הגשר הסמוך לחצר המלך. אבל עמדו שם חיילים על משמרתם יומם ולילה, ופחד ר' אייזיק לחפור באדמה ולחפש את המטמון. מרוב צערו על הדרך הארוכה שעשה לשווא ועל שישוב לביתו בחוסר כול, החל ר' אייזיק לצעוד סמוך לאותו הגשר לכאן ולכאן, כשהוא עסוק במחשבותיו. כך עשה כל אותו היום, ורק כשירדה החשכה הלך לישון באכסניה. כך עשה גם ביום השני וביום השלישי. בשעת בוקר מוקדמת היה הולך אל המקום, מטייל ומשוטט בו, עסוק במחשבות קודרות, ורק לעת ערב היה עוזב את המקום.

הקצין הממונה על חיל המשמר שבמקום, הבחין ביהודי העני ההולך וסובב את הגשר יום יום, והוא כולו כפוף ונתון בצער גדול. קרא לו הקצין שיבוא אליו ושאל אותו במלים רכות: "מה אתה מחפש? ולמי אתה מחכה במקום זה כבר כמה ימים?"

סיפר לו ר' אייזיק את כל העניין, כיצד חלם כמה לילות ברציפות כי כאן טמון אוצר גדול, וכי למטרה זו טרח ובא עד פראג.

אז צחק הקצין ואמר לו: "האם היה כדאי שתיסע דרך ארוכה כל כך רק בגלל חלום? מי מאמין בכלל לחלומות? הנה גם אני חלמתי שעליי לנסוע לקְרַקוֹב, וכי שם ישנו אדם ששמו 'אַייזיק-רֶבּ-יוֹקְל'ס', ואם אחפור בביתו של יהודי זה תחת התנור והכיריים אמצא אוצר גדול. האם אפשר להאמין לחלומות? הלוא אין בהם ממש! ולחשוב כי לשם כך אסע עד קרקוב! ואתה – שטות גדולה עשית שבאת לכאן."
כששמע ר' אייזיק את דברי הקצין, הבין כי כל נסיעתו אל המקום לא הייתה אלא כדי שישמע דברים אלו, וידע כי האוצר אינו נמצא כאן אלא בביתו. כעת עליו לחפור בביתו ולחפש את האוצר.
חזר ר' אייזיק לביתו וחיפש תחת התנור והכיריים, ואכן מצא את האוצר והתעשר.

הסיפור על האוצר מתחת לגשר הוא סיפור עם שמופיע בתרבויות שונות בנוסחים דומים.
הרעיון המרכזי שלו בא לעודד אותנו להתבונן במציאות ולמצוא בה את האוצרות שאנו מחפשים, בבחינת "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד" (דברים ל, יד).

כשאנו קוראים את הפרשה ויודעים את סוף הסיפור- התגלות יוסף לאחיו, אנו יכולים לומר בלבנו לאחים של יוסף: תראו מלמצוא מטמון כסף, המטמון האמיתי, יוסף אחיכם, עומד לפניכם להתגלות. ליד השולחן נספר על דברים שחשבנו שאיבדנו (חושך) ולבסוף מצאנו (אור).

                                                                         שבת שלום, מגילי והמשפחה                 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s