פרשת חוקת

בפרשת חוקת אנו קוראים על בני ישראל הנפרדים ממרים הנביאה ומאהרון הכהן. בשבת בבית הכנסת אני יושבת עם הילדים ואנו נזכרים ומספרים על מרים ועל אהרון, כמו שעושים באזכרה.

אחרי מותם של מרים ואהרון חלים שינויים בהתנהלות של עם ישראל בעולם. באר המים הנסית שליוותה את בני ישראל במסעם במדבר – יבשה, והעם צמא למים.
ענני הכבוד שליוו והגנו על עם ישראל מאויבים ומחיות רעות – נעלמים, והעם חשוף למלחמות ולפגעי הטבע.

לאט לאט עם ישראל מתחיל את הסתגלותו למציאות שאינה מדבר, למציאות שאינה נסמכת על ניסים. האם בני ישראל עצובים על השינויים?

זו שאלה לדיון.

תשובה אפשרית נמצאת בשירה ששר העם על הבאר:

וּמִשָּׁם, בְּאֵרָה:  הִוא הַבְּאֵר, אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לְמֹשֶׁה, אֱסֹף אֶת-הָעָם, וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם. 

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ.

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם; וּמִמִּדְבָּר, מַתָּנָה.

וּמִמַּתָּנָה, נַחֲלִיאֵל; וּמִנַּחֲלִיאֵל, בָּמוֹת.         

וּמִבָּמוֹת, הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב–רֹאשׁ, הַפִּסְגָּה; וְנִשְׁקָפָה, עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. (במדבר כא, טז-כ)

משהו כאן נראה הפוך. עד עכשיו, במשך עשרות שנים, היתה לבני ישראל באר נסית שסיפקה להם מים בכל מקום שהיו (על פי המדרש), ובכל הזמן הזה בני ישראל לא אומרו שירה מיוחדת על הבאר הזו, על הנס הזה.

עכשיו לבני ישראל אין יותר באר נסית, רק נסים מקומיים (כמו המים שה' הוציא להם מהסלע), אז למה עכשיו הם אומרים שירה?

הרבי מסלונים מסביר שאפשר להתייחס לסיפור השירה על הבאר כמטפורה. הבאר היא…התורה, לימוד התורה, או בלשונו "יגיעת התורה".

"…עניין יגיעת התורה כמרומז בלשון 'באר חפרוה שרים, כרוּהַ נדיבי עם במחוקק במשענותם', שהוא עניין יגיעת התורה…". (נתיבות שלום)

 כלומר צריך להתאמץ כדי להבין את דברי התורה. תריך להתאמץ כדי ללמוד תורה.

בני ישראל במדבר רגילים ללמוד תורה ואם הם צריכים להתאמץ- זה לא נורא, הרי זה מה שיש להם לעשות, אין להם דאגות של פרנסה או ביטחון.

אך מה יקרה כשיכנסו לארץ ישראל, האם תהיה לכל אחד משמעת ללמוד תורה, כאשר זו האחריות שלו בלבד, האם הוא יקדיש זמן ללימוד גם כשיש עבודה בשדה ודאגות לפרנסה?

קצת דומה למצב שלנו עכשיו בזמן החופשה הגדולה. בזמן בית הספר אנו רגילים שיש שעות של לימוד תורה, אך מה יקרה עכשיו, האם נזכור ללמוד תורה גם בימים שיש קייטנה או הולכים לבריכה?

😊

כדי לזכור שדברי תורה הם מרעננים (כמו מים  ), הכנתי משחק שתוכלו לשחק ליד שולחן השבת (בתנאי שההורים יזכרו להדפיס ולגזור לפני):

לפניכם משפטים ממדרש המשווה בין מים לתורה. כל אחד בתורו לוקח משפט אחד ושאר המשתתפים מנסים לנחש מה המשותף בין מים לתורה. אפשר לתת רמזים, אפשר להציג בפנטומימה, רק לא להשתמש במילים שמופיעות במשפט עצמו.

דוגמא:
כדי להציג למשפחה את המשפט " מה מים מן השמים, כך תורה מן השמים", אני עושה הצגה כאילו אני הולכת עם מטריה ויורדים עלי מים מן השמים.

כרטיסיות המשחק להדפסה נמצאות בקובץ המצורף מתחת לתמונה.

שבת שלום, ובהנאה, מגילי והמשפחה

*המדרש המלא מופיעה בסוף לעיונכם.

המדרש המלא:

מדרש שיר השירים רבה א, יט'

…נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב. במים – "הוי כל צמא לכו למים".

מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב "לרוקע הארץ על המים", כך תורה מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "ארוכה מארץ מדה".

מה מים חיים לעולם, שנאמר: "מעין גנים באר מים חיים", כך תורה חיים לעולם, שנאמר: "כי חיים הם למוצאיהם", וכתיב "לכו שברו ואכלו".

מה מים מן השמים, שנאמר: "לקול תתו המון מים בשמים", כך תורה מן השמים, שנאמר: "כי מן השמים דברתי עמכם".

מה המים בקולי קולות, שנאמר: "קול ה' על המים", כך תורה בקולי קולות, שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים".

מה המים משיבין הנפש, שנאמר: "ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי וגו'", כך תורה, שנאמר: "תורת ה' תמימה משיבת נפש".

מה המים מטהרים את האדם מטומאה, שנאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם", כך תורה מטהרת הטמא מטומאתו, שנאמר: "אמרות ה' אמרות טהורות".

ומה המים מטהרים הגוף, שנאמר: "ורחץ את בשרו במים", כך תורה מטהרת הגוף, שנאמר: "צרופה אמרתך מאד".

ומה מים מכסים ערותו של ים, שנאמר: "כמים לים מכסים", כך תורה מכסים ערותן של ישראל, שנאמר: "ועל כל פשעים תכסה אהבה".

ומה מים יורדין טיפין טיפין ונעשית נחלים נחלים, כך תורה, אדם למד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שנעשה כנחל נובע. מה מים אם אין אדם צמא אינה ערבה בגופו, כך תורה אם אין אדם עיף בה אינה ערבה בגופו. ומה המים מניחין מקום גבוה והולכים במקום נמוך, כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו.

ומה מים אין מתקיימין בכלי כסף וזהב אלא בירוד שבכלים, כך תורה אין מתקיימת אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס.

ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקיני מים, כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד, או פסוק אחד, ואפילו אות אחת.

ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהן סוף שהוא מתבלע, כך דברי תורה אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן סוף שהוא מתבלע. אמר ר' חנינא דקיסרין: מה המים נמשכין לגנות ופרדסים ולבתי כסאות ומרחצאות, יכול אף דברי תורה כן, תלמוד לומר "כי ישרים דרכי ה'".

אמר ר' חמא בר עוקבא: מה המים מגדלין את הצמחים, כך דברי תורה מגדלין את כל מי שהוא עמל בהן כל צרכן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s