
הנושא הראשון הפרשה הוא קרבן שמביאה האשה היולדת. זו הזדמנות לדבר עם הילדים על הולדה.
התורה משתמשת במילה "תזריע":
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא… וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת–אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן
קצת מזכיר את תיאור הבריאה ביום השלישי:
וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.
האדמה – מזריעה, והאשה (האדם) מזריעה…מעניין, נכון?
המאמר המלא יתעדכן מחר בעזרת ה', ובינתיים מדרש:
ויקרא רבה תזריע י"ד:
ר' לוי אמר: בנוהג שבעולם, מפקיד אדם אצל חברו ארנקי של כסף בחשאי ומחזיר לו ליטרא של זהב בפרהסיא, אינו מחזיק לו טובה? כך הקב"ה: מפקידין לו הבריות טיפה של לכלוכית בחשאי והקב"ה מחזיר להם נפשות משובחות שלמות בפרהסיא – ואין זה שבח? הוי (איוב ל"ו) "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק!"…
ר' לוי אמר אוחרי (מדרש אחר): בנוהג שבעולם, אדם חבוש בבית האסורים ואין כל בריה משגחת עליו, בא אחד והתירו והוציאו משם, אינו מחזיק לו טובה? כך הולד: שרוי במעי אמו ובא הקב"ה והתירו והוציאו משם – אין זה שבח?
ר' אבא בר-כהנא אמר: בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם ארנקי של מעות ונותן הפה למטה אין המעות מתפזרות? והולד שרוי במעי אמו והקב"ה משמרו שלא יפול וימות – אין זה שבח? הוי (איוב י') "חיים וחסד עשית עמדי…".
ר' אבא בר-כהנא אמר: בנוהג שבעולם, בהמה זו מהלכת רבוצה והולד נתון בתוך מעיה כמין שק, והאשה הזו מהלכת זקופה והולד נתון בתוך מעיה והקב"ה משמרו שלא יפול וימות, הוי (איוב י'): "חיים וחסד עשית עמדי…"