פרשת מקץ

מקץ

 

תיאור התמונה
נושא: יוסף יוצא מן הבור ונפגש עם פרעה
אביזרים: בובות פליימוביל, בובת פרעה מפלסטיק, פרות מפלסטיק, יאור מבד לבד, תפאורת פליימוביל

הפרשה הקודמת הסתיימה באבלו של יעקב על יוסף שאיננו, וביוסף הנשכח בבור. אנו, הקוראים, יודעים עד כמה עמוקה הטרגדיה המשפחתית.
הפרשה החדשה מתחילה בחדר השינה המלכותי של פרעה מלך מצרים.
לכאורה אין ניגוד גדול יותר ממצבו של יוסף, הזרוק, האבוד, השכוח בבור הכלא, בחושך (מצרים), באין צדק, באין משפט, באין מליץ יושר. אף אחד לא מחפש את יוסף, הוא הולך ומעמיק לתוך החושך, לתוך האַיִן. ומנגד – חדר השינה של פרעה, חדר מהחלומות, ואף יקיצתו וקומו של פרעה הם ענייני הכלל, שנתו וקומו מלכותיים.
פתיחת הפרשה "מקץ שנתיים" – שנתיים ממתי? מאיזה אירוע חשוב נספרות השנתיים? מאותו הזמן שפתר יוסף את חלומו של שר המשקים.
כבר בתחילת הפרשה רומזת לנו התורה מי המשפיע ומי המושפע. זמנו של פרעה "שנתיים ימים" מתייחס למאורעות חייו – לספירתו של יוסף…

תמונת השולחן מתייחסת לפסוק:

וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה. (בראשית מא, יד)

את התצוגה הכינה בתי בת השש. הפעם קודם שוחחנו על הפרשה, ואז נבנתה התצוגה לפי ראות עיניה.
בתצוגה אנו רואים את יוסף עומד בבגדים יפים מול פרעה, ומאחוריו את בית הכלא. כשיוסף מפרש את חלומותיו של פרעה הוא אינו יודע עדיין אם נקרא למעשה פרשנות חד-פעמי, שלאחריו יחזור לבור הכלא, או שמא יחלץ ממנו לתמיד, לכן הכלא נמצא ברקע.
באופן סמלי הכלא ברקע התמונה מראה את החושך, את המקום הכנוע, השפל שבו היה יוסף:

פירוש השם משמואל – "ונראה לפרש מפני ששפלותו היתה בדיוטא התחתונה והיה נכנע מאד זה גרם לו לעלות לגדולה כל כך, ועומק רום לפי עומק תחת".

פירוש רבינו בחיי – ויריצהו מן הבור. דרשו רבותינו זכרונם לברכה:

מתוך צרה – רוָחה,

מתוך אפלה – אורה,

מתוך נבוּלן של צדיקים – נשיאוּת.

 

מהמקום הנמוך, הנחות, המשפיל, עולה יוסף ויוצא – לא לבית פוטיפר, לא למשרתו הקודמת – עבד שממונה על עבדים, אלא לעבד פרעה, עבד המלך – משנה למלך מצרים.
כדאי לזכור – יוסף עדיין עבד, הוא לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה (בעתיד, כשירצה ללכת לקבור את אביו בכנען, הוא ייאלץ לבקש אישור מיוחד מפרעה), אך הוא עבד של המלך ויש לו השפעה מכרעת על ארץ מצרים.
הניסיון של יוסף עולה בדרגה – הוא צריך לזכור מי הוא המלך האמיתי שאותו הוא עובד, לא להתבלבל מהחופש הפיזי היחסי שיש לעבד מקורב למלך, ולחשוב שגם נפשית הוא אינו עבד יותר.

בתי שערכה את השולחן הזכירה לי שורה משירו של ר' יהודה הלוי (ריה"ל) : "עבד ה' הוא לבדו חופשי". יוסף כל הזמן חופשי, גם בבור הכלא, גם בבית פרעה, גם בעומק (או בתחת, אם אתם רוצים לשעשע את הילדים) וגם בגובה – גם כמשנה למלך, לובש בגדי מלכות.

את הוצאתו של יוסף מהבור התורה מתארת במילה שלא מופיעה עוד פעמים בתורה "ויריצוהו" – כלומר שעשו זאת מהר ובזריזות, כי הרי המלך מחכה. איזה מלך?

אני מציעה להסתכל בפרשנים, במיוחד רש"י, ספורנו ואבן עזרא – http://www.pash.co.il/Default.aspx?TorahID=1209

הדיון בדקויות הפעילויות – גילוח והחלפת השמלות, מלמד שיש תוכנית גדולה מאחורי הוצאת יוסף מהבור, ופרעה מלך מצרים הוא רק פיון  (חלק קטן) ביישומה.

רמז:

וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי:  אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה. (בראשית מא, טז)

אם חושבים על כך, הרי שהרעיון לקרוא דווקא ליוסף, עבד עברי לא חשוב ושכוח, כדי לפתור את חלומו המלכותי של המלך הוא רעיון הזוי.
מכאן עלתה בי המחשבה שאולי השימוש במילה "ויריצוהו" קשורה גם למילה "רצון" ולא רק למילה "ריצה" (במהירות). אולי התורה רומזת לנו  שיוסף רצוי דווקא מתוך הבור, שכדי שיוסף יגיע למעמד של גילוח והחלפת בגדים מיוחדת לכבוד המלך (כבר גיליתם איזה מלך?), הוא צריך להיות קודם כל בבור.
כי כעומק השפלות – כך גובה הנשיאות.
נוכל לשוחח הילדים על הרעיון של עומק-גובה, שמתוך חושך אנו מוצאים ורואים אור (גם קשור לחנוכה), וכן על תקוה ויאוש (אין יאוש בעולם כלל 🙂 כך מלמד ר' נחמן מברסלב).

 

שבת של אור ושמחה ושלום,

 

גילי והמשפחה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s