פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

 

בפרשה זו נושאים רבים, וכל משפחה תוכל להעמיק לפי העניין האישי.

הילדים היו בבריכה, על כן בחרתי בעצמי את הנושא לשולחן. בסיום נאומו ההסטורי, משה מזכיר את בחירתו של הקב"ה בעם ישראל:

 

לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם–וַיִּבְחַר בָּכֶם:  כִּי-אַתֶּם הַמְעַט, מִכָּל-הָעַמִּים.

 

כִּי מֵאַהֲבַת יְהוָה אֶתְכֶם, וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת-הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם, הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם, בְּיָד חֲזָקָה; וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים, מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם. (דברים ז, ז-ח).

 

עיון בפסוקים מעלה שאלות לגבי הסיבה שה' בוחר בישראל –

מה המשמעות של הרבה או מעט?

האם אחד מהם עדיף על השני?

ומה הקשר לאהבה ולבחירה?

 

הפרשנים עוסקים בכך, ובחרתי להביא בקיצור (נמרץ ביותר) מדבריו של ה"כלי יקר":

 

ֹלא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם–וַיִּבְחַר בָּכֶם – לשון זה צריך ביאור… מהו שנתן טעם ואמר כי מאהבת ה' אתכם. נתן טעם לאהבה באהבה עצמה.

 

והביאור לכל זה הוא, שראה ה' את ישראל שבאמת אינן שלמים מכל צד כי עם קשה עורף הוא.

 

כִּי מֵאַהֲבַת יְהוָה אֶתְכֶם כי אתם בעצמותיכם רצויים. (כלי יקר לפרשה)

 

סביב השולחן נעסוק בתהיה של הכלי יקר האם אפשר לתרץ דבר בדבר עצמו:

 

נתן טעם לאהבה באהבה עצמה – זו ההזדמנות להזכיר לאהובנו ולילדינו שאנו אוהבים אותם, בעצם היותם, ולא משום שהם הרבה-משהו (חכמים, יפים, נדיבים) או מעט-משהו (צנועים, נוחים להתפייס).

 

מיטיבי לכת – האם הרבה/מעט הם הפכים? העזרו בדיון על תפילה, קורבנות, גמילות חסדים – מתי נשים דגש על כמות ומתי על איכות, ומתי הרבה ומעט הם בעצם אותו הדבר?

 

רמז: לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין את לבו לשמים: (רש"י לפרשת ויקרא א', י"ז).

 

תמונת השולחן ממחישה את אחוז העם היהודי מתוך אוכלוסיית העולם (באופן לא מדוייק 🙂 )

להמשיך את מאמר הפסוק שלא נבחרנו, כי אנו רבים.

 

בפרשה מוזכר מעמד הר סיני ועשרת הדיברות על כן הצבתי על שולחן דגם של לוחות הברית.

 

האם מצאתם את חמודי הקיפוד?

 

שבת שלום מגילי והמשפחה