שבת הארץ
כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה…שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.
כאן לפנינו שבת הארץ כשנת לימוד ועיון, השתלמות והתרוממות – "שבת לה'". האיכר, אשר בדרך כל עסקי שדהו בולעים את כל זמנו, אשר אין לו לא יום ולא לילה, לא שבת ולא מועד במובנם המלא, ניתנת לו פתאום אפשרות של התפנות למשך שנה שלמה לדברים שברוח.
(הרב שאול ישראלי)
שימו לב לילדים המשחקים "מחבואים" בשדה הצומח פרא, וליד הטרקטור השובת ממלאכה.
דמיינו: מה הייתם עושים בשנה פנויה ממלאכה?
הזדמנות ללמוד ולדבר על מלאכת השדה השונות, ועל כלי העבודה החקלאיים.
הזדמנות להעשיר את אוצר המילים שלנו ושל ילדינו מעולם החקלאות:
כלים ותפקידיהם – על השולחן נראה את טרקטור, משדדה, קומביין. מה שימושיהם לעומת המחרשה והמקלטרת. מהם השמות העבריים לטרקטור ולקומביין?
באלו כלים השתמשו בזמן הקדום?
מקומות – מה ההבדל ומה מתרחש בגורן, בגת, בבית הבד, באסם.
מלאכות – זריעה, חרישה, דישה, זרייה, וגם – אריה, קצירה, בציר, קטיף ועוד.
שולחן ערוך לפרשה 